חולת לימפומה

דיון מתוך פורום  תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם

04/08/2015 | 14:53 | מאת: טליה

בת 25, הגעתי לבית חולים לאחר ימים של לחץ בלתי מסבל בבית החזה שלא עבר כי חשבתי שיש לי בעיות לב אבל אחרי אשפוז וCT גילו אצלי הרבה גושים ממוקדים בבית החזה ואחרי הרבה בדיקות עשו לי ניתוח ביופסיה משהו כמו לפני 3 שבועות וקבעתי תור להמטולוג, זמן ההמתנה הוא חודש. בבית חולים בליסון אחרי הביופסיה הרופא הבכיר אמר שיש לי לימפומה והראה לי צילומים מהCT , כרגע אני מחכה להמטולוג ו עושה מחקר על המחלה שלי וסובלת כל הזמן מלחץ חזק בבית החזה, בחילות הקאות חוסר שינה גירודים סחרחורת וכל יום צץ משהו אחר, ניסיתי לקרוא על תזונה נכונה לסרטן ואיך לעזור לגוף שלי להלחם אבל הבעיה שההמתנה לרופא גורמת לי לדיכאון בלתי נשלט ברגע שאני לבד, אני מנסה להישאר חיובית אבל מתעוררת בוכה כל יום ולא יכולה לנשום בלילה מרוב סטרס, לפעמים הלחץ בבית החזה כולכך חזק שאני חושבת שאמות באותו רגע, איך להתמודד עם ההמתנה להמטולוג בלי לאבד את דעתי? והאם כשהתור יגיע רק אז הרופא יתחיל בבדיקות של הביופסיה או ישר נתחיל בטיפולים איך זה הולך?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום טליה הלחץ שאת נמצאת בו לגמרי ברור ,גם לקבל הודעה כל כך קשה וגם לחכות חודש שלם לתור. כדי לא לאבד את דעתך , אני חושבת שאת צריכה לחזור לבלינסון ולהגיד להם שאת פשוט לא מסוגלת לחכות חודש ימים, תתארי להם את כל התופעות מהן את סובלת ואל תסכימי לחכות כל כך הרבה זמן לפגישה ראשונה עם אונקולוג. אנחנו יודעים שהמערכות מתפוצצות מרוב מטופלים, אך אותך צריכה לעניין כרגע רק טליה. אינני יודעת אם את אדם שיודע לדרוש ולעמוד על שלו או לא, אך יש לך את כל הזכויות לבקש לא לחכות חודש לתור. אני ממליצה גם על משהו להרגעה כרגע, לא לתרופות כימיות אני מתכוונת אלא לסוג של חומרים כמו רסקיו, או יש מיני רגיעונים טבעיים שיכולים טיפה לתת איזו רגיעה, אך הרגיעה היותר משמעותית תהיה רק כאשר תיפגשי עם אונקולוג ותדעי מה המהלך הטיפולי. גם אז לא יעלמו המתח והחרדה אך לפחות תדעי שאת מטופלת. טליה, אני כאן באתר כל יום ואת מוזמנת להיות איתי בקשר אם כמובן מתאים לך בברכה נטע מוזר

20/03/2016 | 10:58 | מאת: דבי

זה מה ,שאני עושה תהיה אחראית לעצמך לא יודעת איזו קופה את אני במכבי וטופלתי טוב מאוד באסותא בכל התהליכים.ודבר ראשון הופניתי ומהר לרופא כירורג לגבי החרדה תנסי לנטרל מחשבתית והגיונית זה לא מה ,שיעזור לך בתהליך ההיפך יחמיר. תחליטי זה מה ,שיש ואני מטפלת בעצמי תנשמי עמוק ותוציאי לאט לאט אולי אפילו תצטרפי לקבוצת מדיטציה . תכיני לך קלסר גמיש לניירת רפואית תתייקי לפי תאריך סדר ותידרשי בכל הפניות לשאלות ,שהתשובות יהיהו מתויקות יש גם קבוצות תמיכה תפני לאגודת סרטן לקבל חוברת עצות.תרגיעי את עצמך בהסתכלות על מיקרים קשים יותר תגידי לעצמך את לא שם כמו הנירצחים בטורקיה ...זה נשמע קשה אבל אין מה לעשות ככה זה יש להאחז בגדול בטיפול ובתקווה שתעברי כל התהליך בהצלחה והבראה .......אני עצמי עברתי אירוע מוחי ממנו אני משותקת יד ורגל 2011. וב-2014 התבשרתי על סרטן שד עברתי כל התהליך . ולכן אני מרשה לעצמי להגיד לך תירגעי זה לא מה .,שיעזור לך אלא התמודדות כשנפשך בריאה אני מאמינה ,שיש לך משפחה תומכת ומלווה. את תטופלי ותצאי מזה.

מנהל פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם