בעיית התרוקנות

שלום רב, אני בחורה בת 30, ברקע קרוהן במצב יחסית טוב ובעברי פרוקטיטיס ופיסורות שחוזרות ונשנות, לרוב על רקע קשיי התרוקנות, כי לאחר היציאות אני נאלצת לשבת בזווית מסוימת על מנת לאפש/ר ליתר הצואה שנשארה, לצאת. פניתי לפרוקטולוג והוא הפנה אותי לפרוקטולוג מומחה יותר (פרופ' גולדמן) ולאחר בדיקה הפרופ' הסביר שטונוס השרירים תקין, אבל יש בעיה של סינכרון. הוא כתב שיש בעיית התרוקנות קשה והסביר לי שיש צואה שנאגרת כמו במעין כיס כי כאמור, אין סנכרון בין השרירים והצואה לא יוצאת באופן נורמלי. יש לציין שאיני סובלת מעצירות, לאחרונה אפילו שלשולים אחת ליום, אבל הבעיה היא כרונית ומלווה אותי מעל שנה. הרופא אמר שפיזיותרפיה של רצפת האגן לא תועיל לי והציע שאקח במשך חודש טיפול בחוקנים מסוימים יום-יום, טען שאינם גורמים להתמכרות. באתי לבית המרקחת והופתעתי לגלות שמדובר בחוקנים שמיועדים לעצירות, שכתוב שהם עלולים לגרום לתלות, שהם מיועדים לעצירות קשה או לפני פעולות שדורשות ניקוי מעיים וכו'. ממש לא נראה לי פתרון כזה והפחד שלי שבסוף עוד יהיה לי מעי עצל ואסבול מעצירות כי הגוף לא יוכל בלי החוקנים. מה בכ"ז ניתן לעשות במצבי? תודה!

שלום דניאלה, אתחיל בכך שפרופ' גידי גולדמן הוא באמת מומחה רציני בתחום הנדון. לצורך בירור הפרעות בהתרוקנות יש מספר בדיקות שחובה לבצע לפני שמחליטים על טיפול: 1. קולונוסקופיה. 2. בדיקה שנקראת דפקוגרפיה. סוג של שיקוף רנטגן שבודק את פעולת ההתרוקנות של הרקטום. 3. מנומטריה של שרירי פי הטבעת. שתי הבדיקות האחרונות הן אלה שיוכיחו אם יש או אין בעיה בסינכרון של פעולת שרירי ריצפת האגן ופי הטבעת. לדעתי, חוקנים זה לא טיפול מתאים בשלב זה. בהצלחה

עזרת לי מאוד.