לא יודעת אם לקרוא לזה מיואשת

שלום, אני כואבת וכועסת להגיד שאני חדשה פה, לאחר שנתיים של נסיונות. אכזבות, כשלונות, חברות שנכנסות להריון סביבי באופן ספונטני ואפילו לא מתוכנן. אני מבקשת לקבל עזרה, עידוד ואפילו יד תומכת. להלן הסיפור שלי לפני כחודשיים עברתי לפרוסקופיה, מצב החצוצרות שלי היה על הפנים, והרופא המדהים אמר שהמצב היה ללא סיכוי בכלל, עכשיו כשהכל פתוח והמעבר בחצוצרה אחת תקין וחופשי, תוך חודש חודשיים אתם בהריון, ומה עכשיו?? היום אחרי חודשיים אני מיואשת. אני יודעת שבפורום אמצא בנות מיואשות בדיוק כמוני, אך האם באמת יש תקווה?? האם כל פעם הסטירת לחי הזו שווה את הציפיה שאולי זה יקרה גם לי מתישהו? אני פה מחכה ... לימור

הי לימור, תקופה קשה.... כן, נכון זה מייאש, מקומם ומכעיס אבל הבעיה שדווקא הרגשות האלה לא מקדמים את עניין ההריון ורק מרפים את הידיים. לצערי מדברת גם מנסיו. טוב מאוד גילו את מצב החצוצרות ופתחו את החסימה. גם אם לא נכנסת עדין להריון, זה בטוח מגדיל את הסיכוי, יותר מאשר היה לפני זה. ולשאלתך, האם באמת יש תקווה, אז כן. יש תקווה. תנסי להעזר בכל מה שאת יכולה כדי לשמור על בדיק ממנה, כי זה חשוב. מקווה שיסתדר בקרוב! שרון

אני באמת אשמח אם יש לך דרכים חדשות להתמודד, וגם לדבר עם מישהו נורא קשה לי