התמודדות עם טיפולי הפריה (IVF)

שלום לכולם, שמי טל, אני נשוי למ. תקופה..אנחנו מגדלים את הבת שלי ביחד היא בת 6, אישתי בת 37 ואין לה ילדים. אנחנו כבר שנתיים מנסים להביא ילד ללא הצלחה, לאחרונה התחלנו IVF שלא הצליח, מתכוננים לטיפול נוסף. אני רוצה להתיעץ עמכן, בעלות הניסיון...כיצד עליי להתנהג..בתקופה הרגישה והלא פשוטה הזו..היא כ"כ שברירית..הכל על הקצה..הכל בסופו של דבר מתחיל וניגמר עם ההריון. כל אישה שאנחנו רואים עם בטן...זו קינאה חדשה..כל מילה או תוכנית עם הקשר לילדים..מיד מעלים רגשת עזים...של קינאה.. שלא לדבר על ההתדמודדות עם הזריקות והטיפולים..הכאב..והקושי.. איך עוברים בהצלחה..ובשלום את התקופה הזו? בבקשה עזרו לי? איך ודעים מתי להפסיק? אם בכלל ..תודה נשמות

היי טל, 1. אפתח בזה שאומר לך שאני מאוד מעריכה אותך על פנייתך והודעתך. 2. בבדיקות שערכתם האם אובחנתם עם בעיה מסויימת ? 3. לגבי שאלתך איך להתנהג? - לי ברור שמאוד איכפת לך ואתה מאוד רגיש למצבה ולכן עשית את הצעד הזה. בתקופה לא פשוטה זו אני חושבת שהאישה "מצפה" ורוצה ששותפה יעשה הצטרפות לקושי שלה, במיוחד לאור העובדה והמחשבה שלך יש ילדה. העומס והלחץ הרגשי המוטל עליה בתקופה זו הוא עצום . לא משנה אצל מי הבעיה ואולי אין כזאת בכלל ואתם מוגדרים כ"לא מוסברים" בסופו של דבר היא זו שהצלחת הטיפול תלויה בה.כמי שהייתה תקופה מאוד ארוכה במצב הזה בהתסכלות לאחור הייתי רוצה שבן זוגי יהיה יותר יוזם, יותר שמח ולא ישקע יחד איתי בקושי כי מהמקום הזה אין מי ש"ירים" אותנו. חשוב שאחד מבני הזוג יהיה מחובר יותר למה שצריך מעבר לחיים של הטיפולים. 4. אני מאוד מבינה את הקושי שלה אך היום אני גם יודעת שהוא יוצר תקיעות מאוד משמעותית בהתקדמות בתהליך. גוף ונפש חד הם. כמה נקודות מבט חדשות ודרכי הסתכלות אחרים על התהליך יכולים לגרום לתהליך ולדרך להיות יותר קלים.הדרך חשובה מאוד לתוצאה. 5. מכיוון שהנושא הוא מאוד מורכב ויש לו כל כך הרבה היבטים ואני לא מכירה את המקרה ואת האבחנה שנמצאה אם בכלל . אני מזמינה אותך ליצור איתי קשר במייל . בברכת שפע של ימים רגועים ומלאים באור ושמחה, נעמי בן זקן