הפחדים העמוקים שלנו <שיתוף>

חשבתן פעם מה זה פחד בדיוק? פחד זו מחשבה שאני משליכה מהעבר שקרה לי פעם לעתיד<מי אמר שבטוח שיקרה?> או מחשבה או סיפור שמישהו סיפר לנו שיכול לקרות ואנחנו מאמינים לסיפור הזה. פחד זה דמיון ממשהו שאנחנו חושבים שיקרה. המציאות הרבה יותר נדיבה מהדמיון שלנו נלסון מנדלה כתב משהו מקסים שרק אחרי כל כך הרבה שנים אני מרגישה כל מילה שלו ומאמינה- "הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור. זה האור שבנו - לא האפלה שבתוכנו - שמפחיד אותנו יותר מכל. אנחנו שואלים את עצמנו - איזו זכות יש לי להיות מבריק, יפיפה, מוכשר ואהוב? למען האמת - איזו זכות יש לך לא להיות? אין שום דבר נאור בלהצטמק כדי שאחרים לא ירגישו חסרי-בטחון. ככל שניתן לברק שלנו להאיר אנחנו מעניקים, בלי מודע, רשות לאחרים לעשות כמונו. ככל שנשתחרר מהפחדים שלנו, נוכחותנו תשחרר אחרים מפחד."/ נלסון מאנדלה. רוצה לספר לכן חופשי שאני אחרי 11 שנות נישואים שעברתי 18 שאיבות ו-17 החזרות+ 2 הריונות כימיים +2 לידות שקטות בחודשים מתקדמים שפסקו שאסור לי להכיל ברחמי יותר לעולם תינוק+6 טיפולים נוספים עם פונדקאית שהכל יחד בעצם אין ילד עדיין. אין מילה כזאת עקרה- זה רק בראש , זה מחשבה שלילית שלנו אישה שמאמצת ילד היא אמא שלו - היא מגדלת אותו . החיים יכולים להיות מלאים ויפים וגם מאושרים גם בלי ילד ומי שאין לו עדיין ילד יכול בערוץ מקביל לאהוב את החיים, לעשות הרבה דברים במקביל ולא לוותר על כלום. אני לא אומרת חלילה לוותר על ילד, אבל במקביל עד שזה יבוא לא לשים את כל כולנו רק בכובע ה"נסיונות" יש לנו עוד המון כובעים- "כובע הדודה", "כובע עובדת", "כובע האישה","כובע הבת","כובע החברה", "כובע תלמידה","כובע המטפלת" "ועוד המון המון.... אני מרגישה בחודש, חודשיים האחרונים לצד הרצון להיות אמא את המקום של החופש והמחשבות המלחיצות שאני מאמינה להן כל הזמן. אם אהיה אמא בעתיד או לא אני מודה על כל המתנות שקיבלתי לאורך השנים- גם הפיזיות וגם הרוחניות. לקח לי המון זמן לראות באמת את הנוף בדרך... <ההתחברות לבעלי, ההכרות עם המון בנות בדרך, ההתפעמות על הכוחות של עצמי, ה"מומחיות" בפוריות, העזרה עם התרופות פריון, האסרטיביות ש"פיתחתי", גם עובריי שהיו ברחמי למרות שהם לא חיים הם מתנה גדולה, היכולת לטפל באנשים ועוד...> אם אהיה אמא או לא- ברגע זה אני מרגישה אושר עצום! וזכות גדולה להכיר, להיות ולנשום. מחבקת באהבה כל אחת מכן ומזמינה בחופשיות ובאהבה את כל מי שרוצה להכיר את הדרך המקבילה לכובעים נוספים בחיים לצד הנסיונות לילד. <במייל, בטלפון, על כוס תה עם נענע> מחבקת את כולכן באהבה רינה

רינה היקרה, תודה על השיתוף הכנה בחוויות ובנסיון שלך. נשמע שיצאת מאוד מחוזקת מהתהליך! זה מעורר השראה. נורית