בדרך לייאוש...

עברתי הזרעה ראשונה ויצא שלילי, אני יודעת שאני בתחילת הדרך ואני בדרך להזרעה שנייה, אני פוחדת כבר לנסות בשביל לא לחוות שוב את תחושת הכשלון של הטיפול ויחד עם זאת מנסה להיות אופטימית בשביל לעזור ליפול.. אין לי כח לשמוע מהרופא את המילים " הריון אין",אני מצטערת על אורך ההודעה אבל רק כאן אני מרגישה באמת יכולת לבטא את עצמי כי בפני כל הקרובים לי אני כביכול מתמודדת נהדר ואומרת להם לא נורא פעם הבאה.. אבל אני בתוכי מרוסקת כבר....

הי מיכל, לצערי, אני מכירה מקרוב את ההרגשה. האכזבה הכואבת אחרי כל התקוות... ולמרות כל הנסיונות לאופטימיות והנסיון לא לטפח תקוות, לפעמים ההצגה כלפי חוץ רק מקשה עוד יותר ומגבירה את הבדידות. אני החלטתי שאני מנסה לשתף פחות את הסביבה שלי, כדי שלא אאלץ להתמודד עם הנושא כל פעם שאני מדברת עם אנשים סביבי... לפעמים זה מקל עלי. אני רוצה לנסות לחזק אותך ואותי- למרות כל האכזבה והקושי, יש תמיד את הסיכוי שהטיפול הבא יהיה זה שבו הכל ישתנה! וזה קורה לנשים במצבנו כל יום. ויום אחד, אולי החודש, אולי בחודש הבא, זה יצליח. בהצלחה, סיגל

מצד אחד אני מאד מבינה אותך, מיואשת בעצמי .. הטיפולים לא הולכים וכל פעם שאת חושבת שהכי גרוע כבר קרה - מסתבר שיכול להיות יותר גרוע. (בדיוק היום גיליתי שהטיפול הנוכחי התחרבש ולא תהיה שאיבה ) אבל לי זה לא עוזר ובטח גם לא לך. צריך לשמור על אופטימיות כי זה חייב לקרות. רוב הנשים בסופו של דבר עוזבות את הפורום הזה לטובת פורום הריון ולידה.... רק נקווה שזה יקרה לנו במהרה !!!