התמודדות עם טיפולים
דיון מתוך פורום פוריות - ייעוץ רגשי ותמיכה
שלום קרן, אני שמחה לראות שיש פורום שמטפל גם בהתמודדות נפשית ורגשית עם הטיפולים...אחרי הכל אני מאמינה שיש לזה חלק לא פחות מאשר לרפואה. לפני מספר חודשים אובחנה אצל בעלי בעיית זרע ומאז התחלנו בהזרעות...כך שלקחתי 2 סביים של איקוקלומין. הסבב הני כבר לא היה מוצלח והחלטתי לנסות להמתין לביוץ טבעי. כרגע אני כבר לקראת היום ה- 30 של המחזור ואין זכר לזקיק. אני ממש מיואשת וקשה לי להתמיד בהחלטתי לחכות לביוץ טבעי (לפני הזרקת הורמונים). כיצד מתמודדים עם הציפייה הבלתי פוסקת? תודה
ליטל שלום, הקושי שדווח בשכיחות הגבוהה ביותר ע"י מטופלות פוריות נוגע ל"רכבת ההרים" הרגשית, הנעה בין תקווה ואכזבה, ולעיתים, כפי שתיארת, לייאוש. חשוב לקחת בחשבון כי אי-הופעת הזקיק החודש, אינה מעידה בהכרח על מה שיקרה בחודש הבא. כמו-כן, לכאן חוברים גם היחסים ההדדיים בין הגוף לנפש. הקושי שלך להתמיד בהחלטה שקבלת הוא טבעי ומובן. עם זאת, אני ממליצה לך לנסות ולהתאזר בסבלנות, ולהימנע מקבלת החלטה, המושפעת מהתחושה הקשה שאת חווה כעת. כמובן שיש לעשות זאת תוך שיתוף הרופא המטפל והגעה להחלטה משותפת, שתהיה מקובלת עליך. קרן
תודה על ההתייחסות. אני אמשיך לקוות. מנסה לשמור על האופטימיות...
מנהל פורום פוריות - ייעוץ רגשי ותמיכה
