סתם לשתף

אני בטיפולי פוריות בגלל בעית זרע , טיפול אחרון הסתיים בהריון שהסתיים בשבוע 9 , שק הריון ריק ללא עובר וללא דופק . אני במנוחה אחרי הגרידה ואחרי חודשיים אני אחזור למסע שלי . בנתיים אני מנסה לאזור כוחות ואנרגיות חיוביות , לא ממש מצליחה למרות שאני כבר 10 ימים אחרי הגרידה , את בעלי אני מנסה "להעניש" בכל מיני התנהגויות ודיבורים ופרצופים כנראה שאני רוצה לאומר לו זה באשמתך ! ואני יודעת שאני טועה והוא לא אשם שהבעיה בעית זרע ותודה לאל שיש כמות אבל התנועה יחסית איטית ממילא אין כבר מושג מה קורה אצלו מזמן לא עשה בדיקות אבל מצבו יחסית "סביר" בכל זאת אני עדיין מקשיבה לקולות השטן בתוך ראשי : אתה אשם בכל מה שאני עוברת. לפעמים סתם לא מדברת איתו בגלל זה ולפעמים שומרת בתוכי כל כך הרבה כעס וטינה דיי נמאס לי להילחם על הזוגיות שלנו ועל האהבה והמשפחה שעדיין לא התקיימה וכל שבר דק יהרוס אותה ומאוד עייפה ולא רוצה כבר להילחם ואף אחד לא ממש מבין אותי בסוף כשנרגעת אני אומרת שלפחות נקלטתי ויש זרע ואני צעירה ולפעמים אני אומרת למה אצל אחרים חודש ונקלטים ספונטני ואני צריכה לעבור אות כל הבדיקות האלה שכמעט פיטרו אותי מעבודה בגלל היעדרויות בבוקר וממש כל הצוות כאילו "מרכלן" מה קורה איתה ולמה היא נעדרת היא בטח בטיפולים ומבטים של רחמים ושל סקרנות

אני לגרי מבינה אותך! בת כמה את? כולם כאן עוברים דברים די דומים. אני מציעה לך ללכת לטיפול זוגי עם בעלתך ולאפשר לכם לדבר על זה. זה מאוד טבעי שתכעסי עליו אבל חבל שזה יהרוס לכם את הזוגיות. כדאי מאוד לעבור את התקופה הקשה הזו כאשר יש מקום אשר נותן לכם תחושה שמה שאתם מרגישים זה לגמרי נורמלי ויאפשר לכם לדבר על הרגשות והמחשבות שלכם. ללא ספק קשה לך, אבל אני בטוחה שגם לו בכלל לא קל והוא בטח סובל מאוד שבגללו את צריכה לעבור את כל הסבל הזה. אתם תעברו את זה אבל תעזרו באיש מקצוע

אני בת 31 וכבר החלטתי שאני לא אהרוס שום דבר יפה בחיי בגלל ה"משבר" הזה , שאני בטוחה שאנו נתגבר עליו ביחד אני לא אתן למשבר להרוס את הבית שלי , את הזוגיות שלי ואת האהבה שלי . אני אהיה חזקה בעזרת השם , אחיה את חיי כרגיל בתקווה שיום אחד גם אני אהיה אמא . הנושא הזה דורש המון כוח וסבלנות ואני מוכנה למסע אל ייאוש לכולן :)