יחסי מין
דיון מתוך פורום פוריות - ייעוץ רגשי ותמיכה
קראתי את ההודעה על המיניות והרגשתי הזדהות גדולה. גם אני במהלך טיפולי פוריות, לא מרגישה שום עניין ביחסי מין וגם בעלי לא. אני לא מבינה איך מזוג אוהב וחושק הפכנו להיות שני זרים חדורי משימה. יש לי מחשבות רבות למה אני צריכה את כל זה?! למה אני לא יכולה למצוא גבר אחר שאולי איתו לא יהיו לי בעיות. אני מרגישה שלהתחיל ככה חיי משפחה זה מתכון ליחסים מאוד קשים בהמשך ואם עוד לפני הילדים אנחנו כמו שני זרים בבית, אז למה אני צריכה בכלל לנסות את זה. כל היום בא לי לברוח ואני בכל זאת נשארת מתוך תקווה שלאחר הלידה של התינוק, הכל יסתדר. למרות שהאמונה שלי הולכת ומתפוגגת ואני בכל זאת כמו ברולטה רוסית ממשיכה להמר על הגורל שלי ולא לוקחת החלטות. אני מפחדת ללכת לטיפול כי נראה לי שזה רק יפתת תיבה שעדיף כרגע שתישאר סגורה
ענת שלום, תקופת הטיפולים עשויה להכביד ולהעמיס על תחומי חיים שונים, ביניהם הזוגיות. תחושות אלה עלולות להיות אף יותר מוקצנות כאשר סדקים או קשיים שאפיינו קודם את הזוגיות עולות מעל לפני השטח בצורה עוצמתית יותר. את מתארת שבא לך לברוח, מקווה שהדברים יסתדרו לאחר לידה ויחד עם זאת, אני מציעה כי יתכן וקיימת גם אפשרות להתמודד מזווית אחרת. דווקא מהמקום של הקשיים הבלתי צפויים שעמם אתם מתמודדים כיום, יתכן שפניה לתהליך של ליווי ויעוץ רגשי יכול לקדם אתכם לעבר התמודדות טובה יותר ובסופו של דבר הגברת החוזק הזוגי והתקשורת. אל תהססי לפנות בכל שאלה או צורך, קרן
מנהל פורום פוריות - ייעוץ רגשי ותמיכה
