שומה שהוסרה במחט חשמלית ולא נשלחה לפתולוגיה

שלום ד"ר, הייתה לי שומה פיגמנטארית מגורה בקוטר 1 ס"מ, בולטת על פני העור (לא שטוחה) קצת אדמומית ולעיתים מגרדת. ניגשתי לפלסטיקאי דרך קופ"ח שאמר שהשומה שפירה והסיר אותה באמצעות מחט חשמלית. בדיעבד לא הייתי נותנת לו להסיר לי בשיטה הזו משום שהשומה נראתה קצת חשודה ואני יודעת שאף רופא לא יכול להבטיח שהנגע הוא לא סרטני רק מהסתכלות. ולכן שיטת האקסיזיה עדיפה. אני מאוד מתחרטת על זה שלא התעקשתי שישלח לפחות חלק מהנגע לפתולוגיה כדי שאהיה בראש שקט. כרגע אני ממש לא רגועה. אציין כי השומה הייתה באזור הזרוע (יותר באזור הכתף) והגילוח וצריבה במחט החשמלית גרמו לי לצלקת קלואידית מאוד מכוערת במקום שאני חייבת ללכת לתקן, כנראה בניתוח של כריתה ותפירה. האם במקרה כזה שהשומה כבר גולחה יש בכל זאת דרך להיכנס עמוק יותר לעור ולהסיר את השורש של השומה כדי לשלוח אותה לבדיקה או שזה כבר אבוד וכל שעליי לעשות הוא לקוות ולהתפלל שהנגע לא היה סרטני? אני חוששת מאוד! תודה.

ד"ר תודה רבה על תשובתך המהירה והמסורה. אשמח לעוד כמה שאלות: 1. האם לא סביר שהחום של המחט החשמלית הרג את כל התאים? איך יהיה ניתן לדעת אם נשארו עוד תאי שומה בעומק העור? זה משהו שרופא עור מומחה או מנתח פלסטי אחר אמור לדעת לאבחן? 2. האם יכול להיות שהשומה הייתה 1 ס"מ ועדיין הייתה שפירה? למיטב הבנתי נקודה חשודה היא למעלה מ-5, 6 ס"מ. 3. האם מעבר לאבחון שומות אתה מסיר אותן גם במרפאתך? 4. האם סביר שכריתה ותפירה של הצלקת מחדש בניתוח יכול לתקן את הנזק האסתטי שנגרם ובכך לגרום לאיחוי של העור בצורה תקינה וטובה אפילו עד כדי צלקת שהיא כמעט בלתי נראת? תודה רבה לך על העזרה בנושאים כה חשובים. אתה במקצוע הנכון שיועד לך ועבורך. תבורך.

ואם יתברר שלא נותרו תאי שומה בעומק העור ואין מה לעשות אז שהרי יש לי מה לדאוג? פשוט לחיות כרגיל ולקוות שהשומה שהוצאה אכן שפירה?