אוננות בגיל 2+

שלום רב ! בעלי מודאג מאד בגלל שבננו בן ה-2.9 מרבה לאונן וכעת ,כשהצליח להדביק אותי בדאגה, אשמח לקבל תגובה של מומחה... בננו הראה סימנים של עינוג עצמי כבר לפני גיל שנתיים,כשהירבה להשתפשף כנגד המזרון במיטה לפני שנרדם. מאוחר יותר, אחרי הורדת הטיטול, בגיל 2.2, החל לאונן גם בזמן משחק - משתפשף כנגד ספה, השטיח והרצפה. כיום הבן גמול חלקית (ללא חיתול במצב ערות, עדיין לא גמול מקקי). לאחרונה העניין גבר והוא מסוגל לאונן כמעט כל יום ולאורך זמן -מספר דקות כל פעם, אחרי זמן לשחק כמה דקות ולהמשיך... בדרך כלל האוננות נעשית בבית, לאחרונה מול אנשים אחרים - דבר שלא קרה קודם... נראה שאנו לא מצליחים להסיח את דעתו וגם אם עוזבים אותו בשקט, יש ימים שבהם יכול להמשיך לאונן לסירוגין כחצי שעה ויותר! חשוב לציין שבננו נמצא בבית ועדיין לא משתלב במסגרת של גן. כמו כן, לפני כ-3 חודשים עבר אבחון התפתחותי ונמצא כי יש לו עיכוב שפתי,כפי שחשדנו. כיום הוא מטופל ע"י קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק (בערך כחודש). השאלות הן: האם מצב האוננות של בננו נורמלי לגילו ? כיצד עלינו להתמודד את האוננות הממושכת למתן אותה מבלי להפוך את זה ל"מעשה אסור" ? תודה מראש, אלונה

אלונה, אוננות של ילדים היא דבר טבעי, אבל לפי התאור שלך העוצמה והתדירות נשמעים מעט לא שגרתיים, כך שדאגת בעלך במקום. פעמים רבות אוננות מופרזת היא ביטוי למתח, והתכנסות של עונג עצמי כדרך להרגע יתכן שהתסכול הקשור לעיכוב השפתי מתבטא דרך כך, זה הגיוני. אין לי מספיק מידע איך הוא בשאר תחומי החיים, אך יתכן שהאוננות מבטאית מתח. מבחינה מעשית, חשוב שתגידו לו חד משמעית לא לאונן בנוכחות אנשים, כמו כל דרישת משמעת. וגם בשאר הזמן אפשר להגביל את הזמן. ענינית בלי נאומים וכעסים. לשים גבול. בו בזמן הייתי ממליצה בחום להתיעץ עם פסיכולוג התפתחותי שיקבל את מלא התמונה ויראה מה משמעות האוננות המוגברת, ואיך אפשר לסייע. זה יכול לתת לכם כיוון נוסף חלי