חרדת נטישה

הבת שלי בת 11.5 חודשים ונמצאת בעיצומה של תקופת חרדת הנטישה. כל עזיבה שלי את החדר, גם בסביבה מוכרת מביא לבכי נוראי שנמשך דקות ארוכות. היא התחילה גן בגיל 10 חודשים וכמובן שהפרידה ממני כל בוקר מלווה בבכי נוראי. האם בתקופה של חרדת נטישה, ובגיל כה צעיר, מותר לעזוב ילד במסגרת של גן? יש לכך השלכות על ההתפתחות שלה בעתיד? ושאלה נוספת, בגן שלה דוגלים בשיטה של פרידה מסודרת מהילד. אני שמתי לב שאם אני נפרדת, עושה שלום וכו'- ההסטריה שלה מתגברת, ואני מעדיפה ללכת בלי שתרגיש. האם אני עושה טעות? תודה

מיה, אני חושבת שאת צריכה להקשיב גם לתחושות האמהיות שלך. אם קשה לילדה להפרד ואת מוצאת שזה טוב להפרד בלי שתרגיש, דברי עם הצוות, ונסי להגיע למצב שתיפרדו כך. זה בסדר. חשוב גם שאת תרגישי נוח עם הפתרון במצב שהוא בבסיסו לא קל, כשאת עוזבת והילדה בוכה. קשה לי לדעת מדבריך מה עוצמת הבכי, אבל אם הילדה ממשיכה לסבול, ואין תהליך של הסתגלות ורגיעה, אולי באמת אפשר לשקול לחכות עם הגן עוד קצת. אם זה אפשרי מעשית. אולי היא עדיין לא בשלה. בכל מקרה, צריך לבדוק איך הבכי והחרדה מתפתחים, הם אמורים להרגע כשהיא מתרגלת, אם לא - צריך לעשות משהו. בהצלחה, חלי