מאבק

שלום.לפני כשלוש שנים אובחנתי כסובלת מהפרעת חרדה (GAD ).התחלתי פסיכותרפיה ותרופות (אפקסור).בתקופה זו היו עליות וירידות רבות וקיצוניות.בשנה האחרונה אני סובלת מדיכאון והמינון של התרופה הוכפל.יש הקלה מסויימת אבל אני מרגישה שאני לא באמת חוזרת לעצמי.כבר הרבה זמן אני בתוך הדבר הזה, כבר שכחתי מי אני...במהלך התקופה אובחנתיבין היתר כבורדרליין- מעולם לא עברתי התעללות מינית ואין לי מושג איך יכול להיות שאבחנה זו קשורה אליי-ואשמח להבין......אני מרגישה שאני בביצה טובענית של רפואת הנפש.... האם יש לי סיכוי להיות בריאה באמת? האם להחליף תרופה? לשנות משהו בטיפול? אני יודעת שהמצב הזה נתן אותותיו כבר מזמן - בגיל ההתבגרות. אז לא טיפלו בזה. האם במידה וזה היה מטופל אז, לא הייתיככה היום? בבקשה עזרתך, אני מאד מאד עייפה. נגמרים הכוחות.

מבולבלת יקרה, אכן נשמע שאת מוצפת ומבולבלת. אז בשביל קצת סדר: בת כמה את? מי אמר לך שעברת התעללות מינית? למה את חושבת שצריך לעבור התעללות מינית בכדי שמישהו יכלול אותך באבחנה של בורדרליין? מתי חשת פעם אחרונה ש"את זו את"? שאת "יודעת מי את"? ציינת שהמצב נתן אותותיו כבר בגיל ההתבגרות. למה התכוונת? חזרי אלי וננסה להבין קצת יותר ביחד.

שלום, ותודה על תגובתך. אני בת 30 , ואף אחד לא אמר לי שעברתי התעללות מינית אבל קראתי חומר על בורדרליין ושם היה כתוב שבד"כ הרקע לזה הוא התעללות מינית. לגבי גיל ההתבגרות..כשהייתי בת 15 בערך, עברתי משבר גדול .הייתי בדיכאון.לא קיבלתי טיפול למרות שמשפחתי ידעה על המצב.זה נמשך כשנה ואחר עבר אבל תמיד נשאר משהו. והפעם האחרונה שהרגשתי שאני אני...זה בערך לפני שנה וחצי. מקוה ששפכתי אור...מקוה לעזרה.תודה.