מצוקה קשה

אני בת 32. סובלת מחרדות מאז הצבא בערך שהחמירו מאד עם מחלתה ופטירתה של אמי. אני מטופלת במשך שנים בתרופות וגם בשיחות. יש תקופות טובות יותר ויש תקופות טובות פחות. החרדות באות לידי ביטוי בעיקר בימים ארוכים של חרדה ומתח מאד מאד גבוהים וכמו שזה בא כך זה הולך. משום מה תרופות מהסוג של וליום, ואבן, קלונקס וקסאנקס לא משפיעות עלי בכלל. כנראה הסבילות שלי לסוג הזה מאד גבוהה וגם מינון גבוה לא עושה לי כלום ולכן בשלב מסוים הבנתי יחד עם הפסיכיאטרית שזה חסר טעם לנטול אותם אפילו בעת מצוקה. בחודשים האחרונים תקפו אותי כמה פעמים חרדות וגם דיכאון (עד אז רק חרדות) ובשבוע האחרון, אולי בעקבות וירוס שתקף אותי והלחיץ אותי, אני בדיכאון נוראי שלא ידעתי כמותו, כל הזמן בוכה, בקושי קמה מהמיטה אם כי מצליחה קצת לתפקד, מתגעגעת לאמי עד כאב, מרגישה בדידות ויאוש ועל סף תהום. הדיכאון כשלעצמו מלחיץ אותי מאד כיוון שאני מרגישה נטולת שליטה לחלוטין - לא יודעת מה לעשות, למי לפנות ואיך להקל על עצמי. אין אף כדור שיכול לעזור במצבי SOS. אני סובלת מרמת חרדה גבוהה מאד ואיתה דיכאון כיוון שאני כבר מותשת מכך שחיי נראים כפי שהם נראים - בגלים של חרדות ודיכאון שתוקפים בלי לדעת למה. אני מרגישה שניסיתי הכל - טיפול דינמי במשך שנים, טיפול קוגניטיבי, קבוצה ותרופות מכל סוג אפשרי וכלום! אז איך אפשר לא להתייאש? האם המשמעות של כל זה היא שאלה הם חיי ושאצטרך לסבול את החרדות והדיכאונות? אני כל כך מפחדת מהפעם הבאה, מהתהום הזו ומכך שכל חיי אצטרך לסבול ולהיאבק על חיי. אשמח לקבל עצה, מילה מרגיעה, משהו שיהיה אור באפילה עבורי כרגע. תודה

שלום רב, באמת מצב לא פשוט. נשמע שאת מנסה לטפל בעצמך, ולמרות שפה ושם יש שיפור מסויים - הרי שבסוף את חשה שאינך מצליחה להשיג "חסינות" לחרדות ולדיכאון. לא פרטת האם את עובדת, האם יש לך זוגיות/ משפחה. אשמח לשמוע קצת יותר על החלקים הללו בחייך. מבחינת המתח לפעמים במצבים כאלו מה שעוזר זה תרופות מסוג של רידזין/ לרגקטיל/ אטומין במינונים נמוכים. לטווח יותר ארוך שווה לבחון טיפול בנרדיל (שאני מניח שלא ניסית) שהוא מאד אפקטיבי בחולים ש"לא מגיבים לכלום". כיוון נוסף לבעיה האחרונה שצצה- לדעתי יש לשקול אפשרות לאשפוז קצר (אם זה אפשרי מבחינתך) שיעזור לך קצת לאחרגן כוחות ולחזור לעצמך. זה לא מחוייב המציאות, אבל זו אופציה שיכולה מאד לעזור במצבים דומים. עוד כיוונים לטווח ארוך (אחרי שהגל הנוכחי ישתפר) שמומלץ להשקיע בהם הם: 1. פעילות גופנית סדירה- יש לזה אפקט של ממש. 2. התנדבות- נתינה לאחרים ללא תמורה ממלאת את הנפש במידה גדולה. היי חזקה, וכולי תקווה להתאוששותך במהירה.