עזרו לי לטהר שמי ולקבל בני

שלום שמי סיגל אני מוכרת למערכת הפסיכיאטרית משנת 1998 , עברתי בשנת 2002 לבאר-שבע , הכרתי חולה נפש שהוא במקרה גם נכה צה"ל ממחלה ולא מפציעה . ניכנסתי להריון ילדתי ילד מקסים . אני מטופלת כל הזמן בתרופות וגם אקדמאית ואומנית ציירת ומלחינה ואפילו שרה ניפלא. עבדתי עד חודש שמיני להריון.בעלי מתחילת הנישואים נילחם איתי על מנת להחליש אותי נפשית מוראלית ופסיכולוגית .המלחמות היו על מנת לקבל כספים לבית ולרכוש שניקנה ,כמובן שהוא הפך אותי גם לשפחת הבית זו שעושה את כל העבודות כמעט שקשורות לניקיון וטיפול בילד . בזמן שניכנסתי להתגורר בביתו היו 6 חתולים שהשתינו והקיאו בכל מקום ואני גרמתי לשינוי מהותי בבית גם על ידי ניקיון החלפת הרהיטים ובסוף הסכמה שלו להוצאת החתולים. בעלי לעולם לא קיים איתי יחסי אישות סבירים וגם איים שיסמם אותי ואף קרא לי זונה והרים עליי יד לא פעם אחת.אבל במרץ 2006 אחרי שאימלל אותי בלי סוף במנטרות וקרעתי ציור שלי מיאוש הוא פנה למשטרה והם הגישו נגדי תביעה לבית משפט . למרות שבעלי חולה נפש כמוני קיבל תלונה על כך שפינצ'ר לעובד ארבע גלגלים המשטרה לא עשתה לו כלום כמו כן לא התיחסה לתלונה שלי . כיום בעלי כל יום שני ושלישי כותב מכתבים ופונה לעובדות סוציאליות מאשים שאני מאיימת עליו בסכינים וצועקת דבר שלא נכון לא מאיימת עליו בסכינים.ותראו לי אישה שלא צועקת שמתמרנים אותה לכך אבל אני לא עושה את זה לפני הילד אלה במריבות שביננו קורה שאני לפעמים מעלה את הקול זאת עדיין לא עבירה פלילית ואין חוק נגד זה ואני משתדלת להמנע מכך על ידי זה שכבר שלושה חודשים אני ישנה בחדר משלי סגור ובורחת לשם אם הוא מתחיל לריב איתי .גם בחודש שמיני הוא הפעיל עליי לחצים לחתום לו על הסכם ממון כשזה נעשה אחרי החתונה דבר שמעיד על ערמומיות כיוון שפנה לתת גט ברבנות כשהייתי בחודש שמיני כשלא הסכמתי לחתום לו נאלצתי לחתום ואולי חבל שלא נתתי גט. הכי מפחיד אותי הפניה שלו עם שקרים לגורמי הרווחה שלהם משקל בהחלטת המשמורת לא ילדתי ילד על מנת שיקחו ממני אותו בגלל מניפולציות של נכה צה"ל שמעדיף להלחם העיקר לא לשלם מזונות כי חתולים וכלבים להאכיל זה תחביב יותר מעניין בשבילו. הפסיכיאטרית שלי גרושה ללא ילדים ואני חושבת שהיא אינה מבינה את רגשות האמהות שלי לעומק . הוא מעליל עליי עלילות דבר הגורם לה לחשוב כי איני מאוזנת אבל זה לא נכון כי במשך 3 שנים אני מנהלת בית ושנתיים ושלושה חודשים אני מטפלת בתינוק הרוב לבדי כיוון שרק בגי ל שנה התינוק ניכנס לפעוטון אז 12 חודשים טיפלתי בו מהבוקר עד הלילה לבד כאשר אימי עוזרת לי קצת אבל בכל זאת היא עובדת בחוץ ושנה ושלושה חודשים אחרי הגן אני ובבוקר בצווי הגנה אני הכנתי אותו לגן.בעלי מכין אותו לגן ולוקח אותו מהגן לפעמים אחרי הגן הוא מעט משתתף בפעילות עם הילד כביכול לעשות הצגה שהוא שותף פעיל.אבל בחוץ הוא מאדיר את עצמו חסר הערכה אליי ומתייחס כאילו אני חולת נפש לא מאוזנת והוא השפוי הגדול. בושה למדינת ישראל נכי צה"ל כאלה שמקבלים כל כך הרבה תמיכה ממשרד הבטחון ועדיין בגלל חמדנות כספית וחברים טובים במקומות הנכונים מתמרנים מערכות שלמות נגד.כי מאז שניכנסתי לבית והתחתנתי איתו הוא היה נגדי.וכמו כן יש לציין שהפחדים שלי ממנו לגבי סמים היו מוצדקים מכיוון שיש לו בת דודה נרקומנית שמתעסקת בזנות וגם הוא אמר זאת מפורש וגם הייתה תקופה שאושפזתי בבית החולים עם 760 אנזימים בכבד שלא היה ברור כיצד יש הרבה אפשרויות אחת מכדורים שרופא נתן לי ושניה יכולה להיות איזו הרעלה.אך העובדות הסוציאליות מתנהגות בבעלי בצורה מאוד אלגנטית כאילו כל דבר שהוא אומר נכון ומה גם שהוא בחור מאוד יפה וחתיך דבר שמשפיע אולי על רוח השיפוט. בעוד חודש בבאר-שבע הן מקיימות ועדת החלטה לתיכנון ופיקוח במשפחה ואני שואלת את עצמי למה?הרי הן צריכות למסור תסקיר לבית המשפט מדובר בסה"כ בזוג שהולך להתגרש והבעל מפחד על הכסף וזה הכל כי הוא קמצן חולני וחולה חתולים . הוא שונא אותי וזאת הסיבה שהוא נילחם בי .ניסיתי לפנות למערכת השיקום בבאר-שבע של מישרד הביטחון אבל הפקידות מסרבות לתת לי לדבר עם העומדת בראש דליה מימון .מה עושים ?ובהסכם ממון רשום שחור על גבי לבן שבמקרה של פרידה גירושים הילד יהיה במשמורת האם . איך תוכל לעזור לי? היום אני הולכת לקבל חוות דעת פסיכיאטרית מרופא פרטי.

שלום רב, אכן את עוברת חוויות לא קלות. טוב עשית כשהלכת לקבל חוות דעת פרטית. חשוב לציין כי בד"כ בית המשפט משאיר ילדים אצל האם, וצריכה להיות סיבה מאד טובה, עם הוכחות הרורות לנזק משמעותי שהיא עושה לילדים, בכדי שיקחו את המשמורת ממנה. כך שלא נראה לי שמצבך מאד מסוכן. זוהי בעיקר חוויה לא נעימה. כך או כך, המון הצלחה!!!