ליאור

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

23/08/2013 | 10:19 | מאת: ליאור

מה ההבדל בין הפרעה סכיזואפקטיבית לבין הפרעה דו-קוטבית?

לקריאה נוספת והעמקה
23/08/2013 | 11:05 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום ליאור, הפרעה דו קוטבית (בעבר נקראה גם מאניה דפרסיה), מתאפיינת בתקופות משמעותיות של מצב רגשי קיצוני(לא רק מצב רוח חולף של כמה שעות, אלא ימים, שבועות ואף יותר מזה): דיכאון או מאניה או שניהם יחד. מאניה ודיכאון כוללים גם תסמינים רבים אחרים שמלווים את מצב הרוח: שינויים בתפקוד, בשינה, בהתנהגות, בחשיבה ועוד דברים.הפרעה דו קוטבית נבדלת מדיכאון. הפרעה דו קוטבית מאבחנים אם הייתה לאדם לפחות תקופה אחת של מאניה או היפומאניה (מאניה קטנה) בחייו. באופן פשטני אפשר להגיד שהפרעה סכיזואפקטיבית היא צירוף של מחלה אפקטיבית (הפרעה דו קוטבית או דיכאון) ביחד עם סכיזופרניה, אצל אותו אדם באותו זמן. אציין ההגדרה הרשמית של הפרעה סכיזואפקטיבית היא מורכבת יותר ואפשר למצוא אותה במקומות אחרים לכן לא אפרט אותה כאן. המורכבות הנוספת הזו חשובה לאבחון רפואי אך לא להבנה כללית של המושג.

23/08/2013 | 14:58 | מאת: שורה תחתונה

הי ליאור, פסיכיאטרים מגדירים הפרעות במונחים של סימפטומים רגשיים בלבד. אין שום הבדל מבחינה גופנית, כי אין כל הוכחה שלהפרעות הנפש יש איזשהו בסיס גופני. אין כל בדיקות גופניות לאבחנות הפסיכיאטריות. אפשר להתפלפל על הגדרות של סימפטומים, אבל מה זה נותן?

23/08/2013 | 23:51 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום שורה, למרבה הצער שום דבר ממה שכתבת אינו נכון. הפרעות פסיכיאטריות אינן מוגדרות במונחים רגשיים בלבד. רבות מהן מוגדרות באמצעות התנהגויות, ממצאים אוביקטיביים (כולל במקרים מסויימים ממצאים גופניים), תהליכי חשיבה ומבחנים קוגניטיביים. חוץ מזה כשאתה כותב "סימפטומים רגשיים בלבד" אתה מביע שלא לצורך זלזול בחשיבותם של רגשותינו. רגשות הם לא "בלבד", הם חוויה חשובה ומרכזית בהוויה שלנו והם לעיתים גורמים לסבל רב ולכן יש תוקף לשימוש במה שאתה מכנה "סימפטומים רגשיים" כדי לאפיין ולתאר מצבים מנטליים והפרעות פסיכיאטריות. שנים רבות של מאמץ מחקרי במעבדות ובקליניקה הניבו שפע רב של הוכחות לבסיס המוחי של הפרעות פסיכיאטריות. אנו יודעים הרבה על מבנה הרשתות העצביות שנפגעות במצבים פסיכיאטריים שונים ועל דרך פעולתן. אנו יודעים הרבה על התהליכים הכימיים שמתרחשים באותם תאי עצב וביניהם וכיצד תרופות משפיעות על תהליכים אלה. אנו יודעים הרבה על השינויים שחלים במוח לאורך החיים באופן נורמלי ועל שינויים שנגרמים בגלל מחלות. אנחנו יודעים הרבה על הביטוי ההתנהגותי, החשיבתי והחווייתי של שינויים אלה. אנחנו גם יודעים הרבה על חוויות רגשיות אנושיות, מה גורם להן ומה משנה אותן לטוב ולרע. אנחנו יודעים הרבה מאד ועדיין אנחנו יודעים מעט מאד ממה שיש וצריך לדעת על המוח ועל עולמנו המנטלי. אתה יכול לומר שכל זה לא מעניין אותך וזה בסדר. אבל להגיד שכל הידע הזה כלל לא קיים זו פשוט טעות. ואני מניח כמובן מאליו שמה שכתבת זו אכן טעות שנובעת מחוסר ידע ולא שום דבר אחר.

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה