דפרסונליזציה כרונית

שלום, לפני שנים רבות החלה אצלי תופעה שאיננה מרפה כלל. אני חווה את המציאות באופן זר ומנוכר, מרגיש כאילו אני במציאות מדומה ושאני זה לא אני כבר. אני חש כאילו הולבשה עליי מסננת שמונעת ממני לחוות את העולם ולהרגיש כפי שהיה לפני כן. אני זוכר את הרגע שבו התחילה התופעה,וכאמור זה לא חולף. בנוסף, מאז שזה התחיל יש לי רגישות מופחתת בבטן התחתונה, כלומר המקום מגיב פחות למגע, כמעט כמו חלק גוף שלא שייך אליי. אני זוכר למשל שהאזור הזה היה רגיש מאוד לדגדוגים אך כעת כלל איני מרגיש דגדוג. חרדה רבה לוותה את התליך מתחילתו ועד היום, מה שאומר שאני סובל מהזעה מוגברת, דופק מואץ וכן התפתחה אצלי דאגנות רבה וקושי לחוות רגשות חיוביים. חשבתי שאני האדם היחיד בעולם שחווה תחושות אלה, לא שיתפתי אף אחד מתוך בושה כמובן. לימים במסגרת לימודי הפסיכולוגיה שלי באוניברסיטה הפתוחה נחשפתי לתיאור ההפרעה הנפשית דפרסונליזציה. ככל שהעמקתי בקריאה על התופעה (כולל DSM) השתכנעתי שאני סובל ממנה בגרסתה הכרונית. אציין שאינני סובל מהפרעה פסיכוטית וכן מעולם לא נטלתי סמים או עברתי התעללות כזו או אחרת. ברמה השכלית אני צלול, אם כי החרדה והדכאון (כנראה דסתימיה) שנלווים באופן טבעי לחיים שכאלה נותנים אותותיהם ברמה הקוגניטיבית. אני פונה לפורום מתוך כמה צרכים אני מניח. רציתי לשמוע חוות דעת של איש מקצוע על הסמפטומים מהם אני סובל. רציתי לדעת האם יש לפנות לפסיכולג או פסיכיאטר. עד כמה שהבנתי פסיכותרפיה מוגבלת ביכולתה לטפל בבעיה, אולם יש להבהיר שרמת התפקוד שלי הלכה והדרדרה עם השנים כך שכמעט ואין לי חיי חברה, אין לי עבודה וכו', כלומר יש שלל בעיות שהצטברו אצלי עקב העובדה שאני סובל שנים וללא טיפול. אני חש גם רתיעה ליצור קשרים חדשים, סוג של חרדה חברתית כנראה, הנובעת מהערך העצמי שהלך וירד עם הזמן. זה מתבטא אפילו בחשש להרים את הטלפון לאיש מקצוע ולקבוע תור. אני חי בסבל רב אבל מקווה שאוכל לחזור למה שהייתי ביום מן הימים. ממה שקראתי קיבלתי תמונה די קודרת לגבי האפשרות להחלים. האם יש סיכוי שאבריא יום אחד?

שלום, אני משוכנע שכדאי לך לפנות ליעוץ פסיכולוגי-פסיכיאטרי דרך קופת חולים. זה לא מקצוע לאבחן בן אדם או לתת טיפול דרך אינטרנט מהרבה סיבות. המוטיבציה שלך לצאת ממצב נפשי הנוכחי תעזור לך ולרופא מטפל למצוא דרך יעילה להוריד את סבל ולצאת ממצוקה נפשית...