נחיתת כף הרגל
דיון מתוך פורום הליכה וניתוח תנועה
שלום רב! כיצד כף הרגל נוחתת לקרקע? האם יש הדגשה בנחיתה על העקב, ואח"כ מעבר להמשך הכף? או האם כף הרגל נוחתת במעין יחידה אחת לקרקע? קיימת גישה , שאומרת שיש להניח את העקב ולא לשמוע חבטת נחיתה, האם הדבר נכון, ואם כן כיצד הוא מתבצע? תודה וברכה יעל
כף הרגל נוחתת באינברסה על הצד הלטרלי של העקב, ממשיכה ל"התגלגל" על הצד הלטרלי של כף הרגל, תוך כדי מתחילה לבצע פרונציה עד שמפרק הבוהן מגיע למשטח ההליכה
תודה עבור התשובה מה פרוש המונח אינברסה - סיבוב?
יעל שלום, התנועה מתבצעת ברצף של עקב-כף רגל-אצבעות. מרכז הלחץ מתקדם מהר לכרית כף הרגל, שם מגיע העומס לשיאו ונשאר שם עד שהרגל עוזבת את הקרקע. צעידה של כפות הרגליים הינה בסיבוב חיצוני או פנימי, על פי המנח הטבעי של הגוף והציר הגרמי של הגפה התחתונה. נחיתת כף הרגל תיעשה בעקב הרגל. הלחץ מועבר לכיוון האצבעות, אשר נותנות את הדחיפה להנפת הרגל ולהעברתה קדימה. תחילה העומס הינו בצד החיצוני של העקב, לאחר מכן הלחץ עובר קדימה דרך החלק החיצוני של כף הרגל, ואז משנה כיוון ועוזב את כף הרגל דרך המרווח שבין אצבע 1 ל-2 (בצד הפנימי של כף הרגל). קישור: http://www.bio-phyz.com/foot.asp תנועה זו מתרחשת באופן אוטומטי ללא צורך או אפשרות בשליטה מודעת ומכוונת לאורך זמן. במידה וקיימת בעיה ביומכאנית בתנועת כף הרגל (למשל, היפרפרונציה- צניחה פנימית של כף הרגל- כמו פלטפוס) או בעיה אחרת בגפה התחתונה, התנועה התקינה תשתבש, ואז יש צורך באבחון ובטיפול. בהחלט נכון, כף הרגל צריכה לנחות על הקרקע באופן נשלט בעיקר על ידי הרגל הנגדית שבאותו רגע נמצאת על הקרקע. כף הרגל מתפקדת באופן שונה בכל אחד מהשלבים השונים של מחזור ההליכה. בשלב הבלימה מיד לאחר הנחיתה, כף הרגל גמישה ומאפשרת בלימת זעזועים והתאמה של כף הרגל למשטח הדריכה, על ידי הטיה פנימית של כף הרגל (פרונציה) והנמכת הקשת. לעומת שלב הדחיפה, שבו כף הרגל מקבלת הטיה חיצונית (סופנציה) והקשת מתרוממת ועוברת לתפקד כמנוף קשיח בזמן הדחיפה על מנת לאפשר מעבר כוחות יעיל. כמובן, כל המפרקים מגיבים בהתאם ומתפקדים גם הם באופן שונה בכל שלב. במידה וקיימת גמישות יתר והטיה פנימית מוגברת של כף הרגל (היפרפרונציה) או קשיחות יתר וקשת גבוהה (היפרסופנציה- הולפוס) עלול להתרחש פגיעה במנגנון ההליכה ובמעבר התקין בין השלבים השונים, מה שעלול לגרום לסימפטומים. אפשר לדמיין תנועה של קפיץ בזמן הליכה, כאשר הוא נדרך בזמן העברת המשקל אל הרגל (מיד לאחר הנחיתה) ואז מתקבלת תנועת כיפוף בקרסול, בברך ובירך. בשלב הביניים, יש ליישר את הברך והירך (אם כי יש להימנע מישור יתר של הברכיים- נעילת ברך). בשלב הסופי, יש לדחוף את משטח ההליכה בעזרת הקרסול על מנת להצליח להניף את הגפה קדימה. יש לשמור על הגוו זקוף לאורך כל שלבי ההליכה. את ההליכה מומלץ לבצע בנעלי ספורט הבנויות עם תמיכות נכונות אשר מונעות תנועות פתולוגיות ומאפשרות לכף הרגל תנועה אופטימלית. בהצלחה, סאם
מנהל פורום הליכה וניתוח תנועה
