קושי בלהיפרד - זקוקה לסיוע

היי אורית, תודה על פנייתך. אני שמח שמזדמן לי להיות ליד האינטרנט בדיוק שההודעה נשלחה, כך אני יכול לנסות לעזור במיידי. לעניין הודעתך - נדמה שכבר גמלה ההחלטה בליבך להיפרד. מצד שני, יש לך קושי לא פשוט, חסם הצלחה - קושי מפרידות. כפי שציינת, ואנחנו מכירים את זה מעולם האימון, הקושי הזה מלווה אותך שנים ארוכות ונמצא בעוד תחומי חיים. לגבי השאלה אם זו בעיה פסיכיאטרית, אני מאמין שלא. אם כבר זה משהו פסיכולוגי - רגשי, ומאוד טבעי. את בן אדם, נאהב, שצריכה להגיד למי שאוהב אותך שזה לא הדדי. קל זה בטח לא, וזה מאוד אנושי הקושי הזה. מצד שני, את בת 35, אולי רוצה להקים משפחה ולהתקדם בחיים לכיוון זוגי אחר - והזמן הוא פקטור בעניין. ולכן אני הייתי רוצה לחזור אליך בכמה שאלות: 1. אם העזיבה הייתה מגיעה מיוזמתו - איך היית מרגישה? 2. אם היית יכולה, היפותטית, לעזוב אותו בצורה חד וחלקה ולא לראות אותו למחרת יותר אף פעם - איך היית מרגישה? 3. קצת על העתיד - מה את מאחלת לעצמך בעוד שנתיים מבחינה זוגית ומשפחתית? 4. מה למדת ממערכת היחסים הנוכחית? 5. מה את חושבת על ההתנהגות שלו כשאת מדברת איתו על אפשרות סיום הקשר? 6. כשאת אומרת שנגמרה האהבה, למה את מתכוונת? מה את מרגישה? 7. מה את חושבת על פקטור הזמן? 8. מה מידת האחריות שלך כלפיו וכלפיי תחושותיו לדעתך? אשמח לקבל תשובותייך ולהמשיך את ההתייחסות מכאן הלאה. בינתיים אני ממליץ לך על הספר "לאלף את השדון" - שמטפל בדיוק בקושי שלנו בגלל החסמים. אם את חשה ירידה משמעותית במצב הרוח וקושי בהתמודדות (מה הכוונה במתחילה לאבד את עצמי?) - הייתי ממליץ שתדברי עם פסיכולוג על העניין. אני אעשה הכל כדי לנסות לעזור לך בכלים שלי דרך האתר. בהצלחה וסופ"ש נעים, יובל

שלום ליאורה, ראשית, כל תגובה עניינית מתקבלת בברכה, זה פורום והוא פתוח לדיון. גם לחלוק עלי זה בסדר, יש לי רק תהיות לגבי התואר שלך - מה זה אימון פסיכולוגי ורפואי? אשמח לקבל תשובות. בכל אופן, כחבר בלשכת המאמנים בישראל וכמי שמלמד אימון כבר שנים ומכיר אותו ואת כל שלוחותיו, לא שמעתי עד היום על אימון פסיכולוגי - אימון או פסיכולוגיה. לגבי אימון רפואי - גם כאן אני לא ממש מכיר, אלא סיוע של מאמנים לאנשים עם בעיות רפואיות בהעצמה ובשאר כלי האימון המוכרים. נשמח לקבל פרטים נוספים. יובל