ניתוח רוויזיה במפרק הירך

שלום, אמי , בת 72 עברה ניתוח חוזר של החלפת מפרק הירך לאחר 20 שנה מהניתוח הראשון עקב שחיקה . לצערי ולצער כל המשפחה הניתוח החוזר לא הצליח והמצב יותר קשה יחסית לתקופה שלפני הניתוח .הפרוטזה זזה מהמקום מייד לאחר הניתוח , בוצעה פעולה של החזרה למקום ותזוזה חוזרת של הפרוטזה . הרופא הסתפק בלאומר שהשריר לא החזיק את הפרוטזה , המליץ על פיזיוטרפיה שלא עזרה וצורך בניתוח חוזר . שאלה שלי: האם אין צורך ב"תחקיר" בכדי להגיה לשורש הבעיה . ייתכן שהפרוטזה הייתה פגומה , אולי משהו אחר התרחש במהלך הניתוח או לאחר הניתוח . הייתי מצפה להתכנסות של כל המומחים בתחום בבית החולים (בידיוק כפי שנעשה לפני הניתוח עם מצגת של כל המקרים ...) ובדיקת המקרה וסיבת הכישלון. אולי לא מספיק רק צילום רנגן אולי יש צורך ב-MRI כדי לאמת את המצב הקיים היום. אני לא יודעת מה לעשות ,אמא שלי לא יכולה כבר לזוז וכבר לא מעניין אותה כלום. הניתוח גמר לה את החיים. אנא התייחסותך . תודה רבה !

לדניאלה שלום התנצלותי על התשובה המאוחרת. את מתארת מצב של פריקה של מפרק הירך שהוחלף. השיקול במצב זה לוקח פרמטרים שונים בחשבון. למשל אם הפריקה קרתה סמוך לניתוח הרי לאחר החזרה אנו שומרים על המפרק לתקופה של כששה שבועות וברוב המקרים המצב מתייצב. אם הפריקה מאוחרת יש לשקול פעולות נוספות. ככלל, ברוב המקרים פריקה אינה ביטוי של כשלון המשתל. לצערי חסרים לנו פרטים רבים לפני שאנו נוכל לענות על השאלה. מהשאלה עצמה עולה שאת זקוקה לשבת בנחת עם רופא כדי להבין את המנגנון המביא לפריקה ואת המשמעות של הצעדים השונים שבוצעו. כמוכן להבין את האפשרויות העתידיות במקרה של חוסר הצלחה. עוד ברור מהתאור שלך מה המחיר הנפשי שאדם משלם בניתוח גדול ועל אחת כמה וכמה כשיש סיבוכים. ככל שאנו מתבגרים הרזרוות שלנו מתמעטות ואנו "מבזבזים" אותם בקלות יחסית. ברור לך מדוע עלינו לעשות הכל כדי לתת איכות ברפואה ולמנוע סיבוכים. בברכה