סרטן העור וטיפול בים המלח

לסבא שלי היה סרטן העור. האם זה מונע את הטיפול בשמש בים המלח?

להלן מאמר שיכול לעזור: פסוריאזיס, ים המלח וסרטן עור פרופ' מיכאל דוד יעילות הטיפול האקלימי בים המלח בחולי פסוריאזיס הוכחה במחקרים רבים, ותועדה היטב בספרות הרפואית העולמית. כשמונים אחוז מחולי הפסוריאזיס משיגים הפוגה מליאה או כמעט מליאה לאחר 3-4 שבועות של שהיה בים המלח. משך ההפוגה הממוצע הוא כ 4 חודשים. תוצאות אלה הן מבין הטובות המושגות על ידי טיפולים הניתנים הכדורים או בזריקות ומשתוות לתוצאות המושגות על ידי טיפול בפובה. טיפול המשלב מתן תרופה ( פסורלן ) המרגשת את העור לקרינה על סגולה וחשיפה לאור על סגול מסוג UVA . יתרון נוסף לטיפול האקלימי בים המלח הוא מיעוט תופעות לוואי במהלך השהיה. יחד עם זאת אין מידע על תופעות הלוואי העלולות להופיע בחולים המטופלים בים המלח מדי שנה במשך שנים רבות. מובן שהדאגה העיקרית בהקשר זה הוא הסיכון להופעה של סרטן עור ונזקי שמש אחרים. לפני 3 שנים פרסמה קבוצת חוקרים מדנמרק, מחקר שבדק את שכיחות סרטן העור בקרב חולי פסוריאזיס דניים שנהגו להגיע לטיפול אקלימי בים המלח בהשוואה לשכיחות סרטן העור באוכלוסיה הכללית. התברר כי טיפול אקלימי בים המלח מעלה את הסיכון לסרטן עור שאינו מלנומה במיוחד בנשים. למחקר זה היו מספר מגרעות והמחברים בעצמם ציינו כי ששיטות המחקר אינן מאפשרות להסיק באיזה מידה הטיפול בים המלח תרם להופעת סרטן העור. לאור כל זה החלטנו לערוך מחקר שיבדוק את שכיחות נזקי השמש בכלל ואת שעור סרטן העור בפרט בקרב חולי פסוריאזיס ישראלים שטופלו בים המלח לפחות חודש בשנה במשך 5 שנים. לשם השוואה בדקנו קבוצת בקורת של חולים שפנו למרפאת עור מסיבות אחרות. המחקר נעשה ע"י מחלקות עור מבי"ח בילינסון, בי"ח תל השומר, בי"ח הדסה ובי"ח העמק בשיתוף פעולה עם דר' פלטיאל וגב' בלה אדלר מביה"ס לבריאות הציבור, בי"ח הדסה ירושלים. 460 חולי פסוריאזיס השתתפו במחקר – רובם חברי האגודה לחולי פסוריאזיס. קבוצת הביקורת מנתה 740 חולים שבקרו במרפאות עור בגלל מחלות עור אחרות. תוצאות המחקר היו כדלקמן: בקרב חולי הפסוריאזיס וקבוצת הביקורת לא נמצא אפילו מקרה אחד של סרטן המלנומה. תוצאה זו נובעת קרוב לודאי מגודלו הקטן של המדגם. לא היה הבדל בשיעור סרטן תאי הבסיס וסרטן תאי הקשקש בין שתי הקבוצות. בקרב חולי הפסוריאזיס נרשמו אחוזים גבוהים יותר של נזקי שמש – נמשים, אבוד גמישות העור, שינויים בפיגמנטציה וריבוי קמטים. מעניין במיוחד היה הממצא של שכיחות קטנה יותר של סולר קרטוזיס בחולי הפסוריאזיס בהשוואה לקבוצת הביקורת. סולר קרטוזיס הינו גידול עור הנחשב כטרום ממאיר. תוצאה זו יכולה להעיד על כך שמחלת הפסוריאזיס מקנה "הגנה" בפני הופעה של גידולים ממאירים. בהקשר זה כדאי לציין כי בפסוריאזיס תאי העור משגשגים בקצב העולה על התקין, ובכל זאת הם אינם עוברים התמרה ממאירה. מן הדין לציין מספר הסתייגויות מהתוצאות הללו. ראשית, לרוע המזל אינן נתונים במשרד הבריאות על שיעור סרטן העור שאינו מלנומה בקרב האוכלוסייה הכללית. שנית, המחקר בדק את החולים בנקודת חיתוך אחת של זמן. כדי לבסס את התוצאות או אולי להפריכן חשוב לבדוק את קבוצת החולים פעם שניה כעבור 5 שנים לפחות . ואמנם בכוונתנו לזמן בבוא השעה המתאימה את כל הנבדקים לבדיקה חוזרת. לסיום יש לזכור כי בכל זאת שיעור נזקי השמש נמצא גבוה יותר בחולי הפסוריאזיס לעומת הביקורת. לכן אנו ממליצים על נקיטת אמצעי הגנה כגון לבוש מתאים בשעות מחוץ לטיפול ושימוש במסנני קרינה החוסמים את הקרינה העל סגולה כולה (UVA + UVB ). יש להקפיד על מריחת הפנים , הצוואר ומחשוף החזה במידה והם לא נגועים בפסוריאזיס. רצוי להיבדק אחת לשנה על ידי רופא העור המטפל לשם גילוי מוקדם של נזקי שמש וסרטן עור. חשוב לדעת כי גילוי מוקדם מאפשר ברוב המקרים ריפוי מלא באמצעים פשוטים. ,

בעיקרון זה בהחלט מכניס אותו לקבוצת סיכון ורצוי לצמצם החשיפה לשמש ככל הניתן. יחד עם זאת - רק בדיקה שלו בעין תוכל לאפשר מתן המלצות המתאימות למצב העור שלו ולדרגת הסיכון שלו.