בעיית אכילה כפייתית

שלום רב. אני בת 21 , גובהי כ-1.60 מ' ומשקלי הוא 100 ק"ג לערך. אני בדיאטות מאז שאני מכירה את עצמי אך לצערי אני יורדת ועולה כפול. איך פותרים את בעיית החשיבה הכפייתית על אוכל? עוד לא סיימתי את ארוחת הצוהרים ואני כבר שואלת מה אוכלים בארוחת ערב. אודה אם תייעצי לי בהקדם תודה.

בעייתך קשה וכואבת...... הכל כמובן מתחיל בראש, צריך לעשות סוויץ במוח לגבי הגישה לאוכל, חייבים! אי אפשר להמשיך להרגיש ולהראות ככה כל החיים. איכות החיים פשוט עולה וההרגשה האישית נהדרת כשיורדים למשקל נורמלי, מניסיון אישי. את כל זה את בטח כבר יודעת בע"פ..... הייתי ממליצה לך לגשת לקבוצה כמו שומרי משקל שבה יש גם תמיכה ובקרה עלייך. אימי הורידה לפני 5 שנים 30 קילו ממשקלה בעזרתם ועד היום שומרת (ללא עזרתם), פשוט כי העניין הפך לדרך חיים. אני מאחלת לך המון המון הצלחה, ומקווה שתצאי מהמעגל בו את נמצאת (מעגל בו גם אני הייתי) רק שתדעי שיש תקווה -תמיד!!! ולא משנה כמה דיאטות עשית, יבוא היום שבו את המשפט "די! מספיק! אני רוצה שינוי" תיישמי ואף תצליחי להשיג.

שלום דניאלה את בודאי לא לבד עם הבעיה שתארת. היא יכולה לנבוע מגורמים רבים, מחוסר איזון ביוכימי, נטיה להיפוגליקמיה, גורמים פסיכולוגים והתנהגותיים שונים, גורמים חברתיים וכד'. בדרך כלל בעיה של השמנה יכולה להפתר כשמגיעים לגורמים האמיתיים ומטפלים בהם. לכן, דיאטה בלבד יכולה להיות פתרון זמני מאד. אם את רוצה ברצינות לפתור את הבעיה, כדאי שתשקלי מסגרת חברתית מתאימה, כגון אכלנים אנונימיים או שומרי משקל, או קבוצה כלשהי שנפגשת באזור מגורייך (בתל השומר ובאיכילוב יש קבוצות הרזיה די רציניות). כדאי לשלב גם עבודה פסיכולוגית עם מטפל אישי, יכול מאד לעזור ולהזיז דברים. בנוסף, כדאי גם להפגש עם דיאטנית קלינית טובה (אפשר גם אצלי, או בקופת חולים). הסיכוי הוא שעם כל הגורמים ביחד, הבעיות האמיתיות שעומדות בבסיס הבעיה יצופו ויעלו, וניתן יהיה לטפל בהם ברצינות. בהצלחה.