אני אוכל ואוכל

שלום. אני כוח הזמן רעב. ואוכל. ואני עובד פיזי. ואני שוקל 110 קילו. השאלה אך אני עוצר. את התאבון. אני אוכל כול מה שזז.

מבחינה הגיונית , זה נראה לך שבן X "כל כך רעב" ככה שהוא לא מסוגל להפסיק לאכול כל היום , ובן אדם Y יכול להסתפק ב1,500-3,000 קלוריות ליום ? לא זה לא הגיוני ואין דבר כזה . זו "אכילה רגשית" , הרי ידוע שאוכל זה אחת מהנאות החיים ואוכל זה דבר מנחם , לכן הרבה אנשים אוכלים מתוך דיכאון , שיעמום וכ'ו . אני אומר לך את זה כי כדי שתהיה מודע שאתה לא אוכל "מתוך רעב" , כי אתה יכול להסתפק גם ב2,000 קלוריות ליום - ולא , אתה לא תמות מזה . בקיצור , הבעיה שלך היא פסיכולוגית .

זה לא מדכאן שאדם אוכל ואוכל. או שכן אבל. זה לא זה. פשות אוכל ואוכל אך עוצרים את זה. ואפילו פסיכולוגים. לא עוזרים. וחדומה

שלום אני רק אוכל אני מסוגל לאכול 3לפות שורמה ואחרי שעה עוד 2 ובבית תרורר על המקרר מה עושים זה רציני.