אגירת שומן

שלום. בתי בת 5 בעוד חודש, גובה 1.15 מ' (בערך) ושוקלת 22 ק"ג. זה מעט יותר מהממוצע לגילה, אבל היא נראית בסדר למעט "כרס ילדות" - שהבנתי שיורדת בגיל 5. בגלל הכרס היא נראית מלאה וזה קצת מפריע לי. אני חוששת שהיא "תסבול" מעודף משקל. ברצוני לציין שהיא מאוד אוהבת לחם, מאפים למיניהם, חטיפים ומתוקים, אם כי אני מגבילה אותה. עד גיל שלוש היא היתה די רזה והרשיתי לה לאכול הכל עד ששמתי לב שהשמינה ומאז אני מקפידה. אני משתדלת להפחית את החטיפים והמתוקים. אם היא לא רוצה לאכול (ארוחה) אז אני לא מכריחה אותה, אבל בכל זאת כשהיא רואה ילדים אחרים אוכלים חטיפים, או כשאנחנו מתארחים אצל חברים אז קצת קשה להגביל אותה. קראתי לפני זמן מה כתבה (לא זוכרת היכן) שכבר מגיל הילדות יש אגירה של תאי שומן המנוצלים בגיל מאוחר יותר. 1. האם זה אומר שהיא תמיד תתמודד עם עודף משקל ודיאטות בבגרותה? 2. האם יכול להיות שהכרס לא תרד? 3. האם תוכלי להרחיב מעט בנושא אגירת השומן? תודה,

מבקשת לדעת פרטים על התרופה "xnical" על התפקוד שלה והאם היא מומלצת להורדה במשקל...

שלו םלימור קודם כל, קראי בעיון את התשובות שקיבלה גלית בשאלתה למטה (ילדה עגלגלה בת 11.5), הרוב נכון גם לגבייך. מספר תאי השומן בגוף מתייצב בערך בגיל שנתיים. אחר כך הוא רק עולה, לא יורד. תאי השומן הללו יכולים לאחסן שומן בתוכם עד גבול מסויים, אך כאמור, אם אדם משמין, הוא יכול לייצר עוד תאי שומן. כשמרזים תאי השומן מתרוקנים, אך מספרם לא קטן. גיל 5 הוא ממש מוקדם מידי כדי להכניס את הילדה לתחושה שמשהו לא בסדר איתה רק כי מבנה גופה עוד לא דומה למבנה בוגר. להרבה מאד ילדים יש בטן בולטת, זו אפילו לא בהכרח אגירת שומן, אלא פשוט שהם לא מכניסים את שרירי הבטן פנימה כמו אנשים מבוגרים שלמדו כבר שכרס זה לא יפה. אגירת שומן לא בודקים בכרס, אלא בזרוע העליונה ובגב מתחת לשכמה. האם גם במקומות אלה היא נראית לך שמנה לגילה? לגבי החטיפים, אכן קשה להגביל, כאשר מסביב כולם אוכלים, וגם הפרסומות בכל מקום מפתות את הילדים מאד. את יכולה לקבוע חוקים מסויימים בבית, למשל, שאוכלים חטיפים רק אחרי ארוחה מסודרת, ובכמות מוגבלת. בבית את יכולה גם להציע חטיפים בריאים יותר, כמו פירות חתוכים, צלחת צבעונית של גזרי ירקות עם מטבל גבינה טעים, וכד'. כדאי גם שכל בני הבית יתנו דוגמא חיובית על ידי אכילת ירקות ופירות באופן קבוע מידי יום, אכילה של ארוחות מסודרות פחות או יותר, ואכילת חטיפים בריאים יחסית (ירקות, פירות, בייגלה, פופקורן). עוד דוגמא שחשוב לקבל מבני הבית היא של פעילות גופנית מכל סוג שהוא, שיכולה להיעשות יחד עם בני משפחה אחרים, או עם חברים, או במסגרות של חוגים. אך גם כאן, אם רק הילדה נדרשת לעשות פעילות והאחרים כל היום מול הטלויזיה, זה לא יעבוד. לגבי מפגשים בחוץ- אם כולם אוכלים, למנוע מביתך להרגיש כמו כולם זה נזק נפשי וחברתי הרבה יותר גרוע מאשר אכילה של עוד כמה קלוריות. אז במצבים כאלה, אם להתבטא בבוטות, פשוט רדי ממנה. בהצלחה.