לבלה הדיאטנית-שבירות חוזרות (דחוף)
דיון מתוך פורום תזונה טבעית
בלה יקרה זאת שוב אני.רציתי לשאול אותך איזה משהו לגביי כל העניין הזה של ירידה במשקל.מסיבה כלשהי בכל הפעמים שירדתי במשקל אחרי תקופה מסוימת העלתי את הכל בחזרה כתוצאה מבולמוסים של אכילה.היום אחרי שלשם שינוי במשך ארבעה ימים אכלתי כמו בן אדם נורמלי נשברתי טוטאלית בארוחת הערב.הרגשתי רעבה ואכלתי ירקות עם שמן זית ומלח ופתיתים מחיטה מלאה.פתאום כאילו שד קפץ עליי הרגשתי רעבה למרות שאכלתי והיה לי שוב בולמוס של אכילה ועד עכשיו 6 שעות וחצי מאז שאכלתי אני מרגישה שהאוכל לא התעכל ויושב לי בקיבה ומפוצץ אותי לגמרי.כתוצאה מהבולמוס של האכילה שלי ישבתי איזה שעתיים לראות טלויזיה ורק רבע שעה לפני שחברה שלי באה אליי כי קבענו ללכת לסרט נכנסתי להתקלח במהירות תוך כדי מקלחת בכיתי כאילו מישהו מת,התחלתי לשנוא את עצמי על זה שאכלתי שטויות בלי הפסקה בסופו של דבר כשהיא הגיעה אליי היא הייתה צריכה לחכות לי איזה רבע שעה כי בכל זאת הייתי צריכה לסדר כמה דברים שלא עשיתי והייתי יכולה לעשות במקום לראות טלויזיה אבל כמה שזה ישמע אידיוטי ומטומטם לא הייתי מסוגלת לעשות כלום. אני מרגישה די חרא עם עצמי שכל פעם יש לי בולמוס של אכילה כי אני מכירה את המשפט הזה שכולם אומרים "אם באמת הייתי רוצה לרזות כבר ממזמן היית מרזה ושום תירוץ לא מקובל" ושונאת אותו שנאת מוות רק בגלל הביקורת הנוראית מצד כולם (ובעיקר המשפחה שלי) שהוא מסמל בשבילי. מצטערת שזה ארוך אבל אני מרגישה שהייתי מעדיפה להיות אנורקטית מאשר במצב הזה. מה דעתך על זה ומה נראה לך שאני צריכה לעשות?
למתבגרת שלום!תראי אני לא מכירה מישהו שכל החיים שלו יכול להיות בדיאטה זה ברור שיש שבירות כאלה ונפילות אבל את גורמתלנפילות האלה להיות כל כך נוראיות וחמורות וככה במקום לשכוח מהיום הזה ולמחרת להמשיך בדיאטה את נכנסתלדיכאונות ושונאת את עצמך למה?גם שמנים הם בני אדם ואני מצטערת להגיד לך אבל אם המשפחה שלך כל הזמן נותנת לך ביקורתפשוט אל תתיחסי זה גרוע בגלל שבמקום שהם יעלו לך את הביטחון העצמי הם רק מורידים לך אותו! שוב בהקשר לשבירות תראי אני גם מתבגרת ומבינה לליבך מה לעשות לפעמים מתפתים ואוכלים כי אי אפשר להיות כל הזמן בשגרה של דיאטה(זה מיאש ומשעמם) אז בפעם הבאה שאת נשברת אח תתיחסי לזה כאסון טבע מחר יום חדש ואם תמשיכי בדיאטה הרגילה שלך יום אחד לא יעלה אותך במשקל בצורה משמעותית!!! ומה יש מותר לך לפעמים לאכול פתיתים מי קבע שאסור במקום זה היית מוותרת על ארוחת ערב ושלום! והכי הכי חשוב מהכל אל תשנאי את עצמך ואל תבכי בגלל זה! תהיי שלמה עם עצמך תראי לכולם שאת אוהבת את עצמך וכולם יחזירו לך אהבה ובכלל אם את שמנה זה לא סוףהעולם יש כאלה שלוקח להם חודש לרזות ויש כאלה ששנה ויש כאלה שלא מצליחים בכלל להיכנס למסגרת של דיאטה (אני בינהם-כי ממש קשה לי יש לי כוח רצון ששואף לאפס) אז תגידי תודה שגם את זה יש לך... זהו אם את צריכה עצה עזרה מה שבא לך בכייף אני פה...
לפיורלה היקרה..... תודה רבה על התגובה שלך.....
היי מתבגרת יקרה ,אם עקבת אחרי התשובות שלי ראית שאני מאד נגד דיאטות. מה שקורה לך זה בגלל שאת עושה דיאטה. דיאטה זה אקט של שינאה כלפי הגוף . הגוף שלנו מגיב בהתגוננות לאקט זה . הוא מתנפל על אכל ומנסה להחזרי את כל מה שהוריד. אם את רוצה להיות בסדר עליך להפסיק לגמרה לעושת דיאטה וללמוד לחיות באיזון ושלום עם עצמך וגופך. זה לא פשוט אבל אפשרי. גילך הוא גיל מורכב וקשה. אל תידאגי זה יעבור.
הי לכולםן אני מאוד מזדהה עם כל מה שכתבתם והרגשתם גם אני במשך שנים סבלתי מבולמוסים בעקבות כל החסכים והדיאטות והשבירות והנפילות וחוזר חלילה . כשהייתי בדיאטה והחזקתי מעמד , הייתי האדם הכי מאושר בעולם וכשנישברתי הרגשתי שבר כלי , חוסר הערכה עצמי וכאילו שאני לא שווה כלום כי אם האוכל שולט בי אז מה אני שווה בכלל? אבל כמובן יש גם סוף טוב ,,, כיום בערך מזה שנה וחצי התחלתי לאכול שפוי האוכל כבר לא מנהל אותי אני אוכלת כמעט הכל (טוב הייתי חייבת לוותר על חלק מהדברים שלהם הייתי מכורה ) אני אוכלת ארוחות מסודרות ויפות כמו מלכה ורזיתי המון היום הלכתי לקנות בגדים ולקחתי חצאית למדוד המוכרת שאלה למידה שלקחתי כשעניתי לה היא אמרה לי זה בטח יהיה גדול עליך את מאוד רזה !!! הרגשת בעננים וזה שווה שווה כל ויתור שויתרתי ויתרתי על מתוקים ועל בצקים (למעט לחם קל ופתית) אני בשלנית מעולה ומצאתי לי כל מיני פתרונות כשאני מכינה את הארוחה שלי כולם רוצים להצטרף כי אנ י משקיעה בהכנה ובהגשה כי סוף סוף למדתי לכבד את עצמי ואת גופי (הפסקתי לחטוף על הדרך,,,,) אני מאחלת לך שתעלי על דרך המלך ותזכרי שכל רגע הוא התחלה חדשה לאט לאט אם תביני שזה באמת לא רק לרדת במשקל ,,, שהו אורח חיים חדש שתחליטי עליו רק על פי מה שמתאים לך ולסדר יום שלך אין מה לרוץ וחבל לצום ולחפש אחכ פיצוי גם אני חיכיתי כל פעם לרדת 20-30 קילו וזהו עכשיו אפשר לאכול מה שרוצים וכמו אקורדיון ברגע שחזרתי לאכול הייתי מעלה בצ'יק נהנית יום יומיים שבוע שבועיים ממחמאות ויאלה חוזרת לבולמוסים לפיצויי ואחכ לחרטות והרגשת האיכסה מעצמי מהאוכל ומהכל היום אני נמצאת בחברת אנשים שמדברים על הבעיה משתפים ועוזרים אחד לשני מבינה ויודעת סוף סוף שהשינוי מתחיל קודם כל בראש !!! מאחלת לך רק טוב דניאלה
היי !!! גם אני מתבגרת בת 17 שעברה את מה שכולכן עברתם ודניאלה את הוצאת לי את המילים מהפה. אני מאחלת לכולכם הרבה הרבה הצלחה!!
מנהל פורום תזונה טבעית
