אנורקסית מתחילה זקוקה דחוף לעזרה

בלה שלום אני בת 25 סטודנטית שנה שלישית לקולנוע וטלביזיה. תוך שנה וחצי הגעתי ממשקל של 75 ק"ג ו 50 ק"ג והיו תקופו7ת שפחות מזה ( גובה 1.70 ) קשה לי לאמר בקול רם שאני אנורקסית, גם כשאני לא אוכלת כלום במשך שעות, והיתה תקופה שבמשך ימים, גם כשאני זורקת אוכל לפח בכמויות, גם כשאני נגעלת כשחברים שלי אוכלים לידי, גם כשאני לא מסוגלת ללמוד, גם כשאני שונאת את עצמי אם אכלתי יותר מהכמות הקצובה שקבעתי, גם אם אין לי חיים רק מחשבות איומות על עצמי, גם כשאני מסתכלת במראה ואומרת " איכס " גם אם מצידי העולם יכול להיחרב רק שאני לא אשמין, אני אבודה לגמרי, שונאת להודות בזה, חשבתי שאני אלוהים, אבל אין לי כוח יותר אפילו ללכת למכללה, אני עובדת עם עובדת סוציאלית במכללה, זה עוזר מאוד אבל עדיין אני לא מסוגלת להיפטר מהטרוף הזה, אני גרה בדגניה ב' ובמקור מנהריה והבנתי שכדי לבקש טיפול במרפאה ברמבם זה לוקח שלושה חודשי המתנה, אני לא מסוגלת לחיות בגיהינום הזה אפילו עוד דקה. מה אפשר לעשות לדעתך?

שלום לך, אולי טיפול תרופתי מפסיכאטר יוכל בצורה מהירה לשפר את המצב שלך. טיפולים אחרים יקחו הרבה זמן . אני מציע לך לא לחכות ולפנות מיד לפסיכאטר לקבלת תרופות ויחד עם זה להרשם לרמבם כי גם כשתתקבלי שם יקח הרבה זמן עד הטבה במצבך .

בלה שלום אני ממש לא נלהבת מהרעיון של נטילת תרופות, אני גם לא בטוחה שיש צורך בכך, אולי משום שקשה לי לוהודות בקול רם שיש לי בעיה, אני נפגשת עם עובדת סוציאלית כמו שציינתי, האם המצב שלי דורש תרופות? אני בכלל לא בטוחה כמה אני אמורה לשקול, העניין הפיסי פחות מטריד אותי, הרבה יותר קשה לי לשאת את העניין הרגשי, האם יש לדעתך פתרון שאינו תרופתי? איך אני יכולה לפנות למרפאה ברמב"ם? תודה

גם אני במצב שלך

שלום יעל, ספרי לי על זה...