אכילה כפייתית

יש אנשים - שלא משנה כמה ינסו - דיאטה לא עבורם. שום דיאטה. יש אנשים שמכורים לאוכל. יש אנשים שחולים בהפרעת אכילה - אכילה כפייתית. כל מאמץ לעשות דיאטה ייכשל בסופו של דבר, לאנשים כאלה..... עד שלא יעברו תהליך נפשי כלשהוא, עד שלא יבינו מה יש להם, זה יהיה קשה מידי לרדת במשקל... אני מדברת , כי אני גם כזו. נערה בת 18, ששוקלת 130 ק"ג, ומוגדרת בפירוש כסובלת מאכילה כפייתית, כל הדיאטות, ולא משנה איזה סוג וכמה ואיך ובעזרת מי, לא עבדו. אני כבר מכירה בעל פי את כל הערכים התזונתיים של מאכלים, את כל קבוצות המזון, מה כדאי לאכול, מה לא כדאי ועוד ועוד.... אבל זה לא יכול לעזור לי. כי אני מכורה. לא סתם זוללת, לא סתם "אוהבת" אוכל. אלא מכורה. אני חושבת, וזה מנסיון על עצמי, שיש אנשים שמגיע להם לדעת שהם מכורים, שיבינו, מאיפה נובע הקושי העצום.... אני יודעת שלא כל השמנים או המלאים הם אכלנים כפייתים, ממש לא, אבל יש גם כאלה, ולא תמיד אומרים להם מה יש להם... מישהו מסכים איתי? תודה.

גם אני כזו - אבל אין לי כח לטיפול נפשי. אז איך את מתמודדת עם עודף המשקל?

או קיי.... (קודם כל, אני חייבת לציין שאני המון זמן בטיפולים נפשיים שונים - באמת זה לא תמיד נחמד ונוח במיוחד, אבל את יודעת מה? לפעמים, שווה את המאמץ.) האמת היא שאני לא בדיוק מתמודד עם האכילה הכפייתית נכון לעכשיו, ז"א, אחרי דיאטות בלי סוף, שלא רק שעליתי מהן אלא גם קיבלתי תוספות, די הנחתי לעצמי לאכול ללא הכרה, ללא שום מגבלה. כמובן - מעבר לכך שזה מעלה אותי במשקל, סותם לי עורקים, מעלה לי את רמות הסוכר בגוף, ומאוד מסוכן לי (130 ק"ג זה לא צחוק, אני מאוד מודעת לזה.), זה גורם לי לכאב נפש קשה מנשוא: עצב, תסכול, שנאה עצמית, הרגשה שאני "אפס", פחד ומה לא... המון רגשות שליליים שגורמים לחיים להיות בשבילי גיהנום. אז מה עכשיו? כבר 4 שבועות אני הולכת ל "או.איי" (אכלני יתר כפייתיים אנונימיים). אני חדשה, עדיין לא ממש מעכלת לחלוטין מה קורה שם, זו תוכנית מאוד רוחנית, עוד לא לקחתי על עצמי לשנות את הרגלי האכילה, אלא כרגע אני מנסה עוד להתאקלם, ולעבוד על דפוסי החשיבה שלי. אני חדשה כאמור, עוד לא יודעת איך זה יעזור, אבל אני בהחלט אנסה להכנס לתוכנית הזו באמת. זה נראה לי כמו בית. אני יודעת שכל העיקרון של האנונימיות מונע ממני לתת פרטים מעבר לאלה שנתתי, לכן, אם את מעוניינת - את יכולה לנסות לברר או באינטרנט או במקום אחר, מה המפגשים האלה ואיפה יש. מה שכן, דעי שהעלות זולה מאוד. בהצלחה...

שלום גל אני מסכימה איתך שיש התמכרות לאוכל, כמו התמכרות לאלכוהול, סמים, סיגריות וכד'. ואני גם מסכימה שידע, נרחב ככל שלא יהיה, לא משנה כלום. אני לא מסכימה שמדובר במצב שיש להשלים איתו. יש טיפול בהתמכרויות! טיפול טוב צריך לשלב גם תובנה של מה הסיבות בגללן את מתמכרת, הסיבות הרגשיות האמיתיות. הוא צריך לכלול גם שינוי התנהגותי הדרגתי, תמיכה, והרבה אורך רוח. שינוי התנהגות מתמכרת לא קורה מהר, הוא לוקח זמן, לפעמים שנים. נכון, התמכרות לאוכל בעייתית יותר, כי אי אפשר להפסיק לאכול, כמו שמפסיקים לעשן. אך עדיין יש הצלחות למכביר, אצל מי שמוכן באמת להסתכל לעומק, להיות אמיץ , ולפגוש את הבעיות האמיתיות שלו, שמביאות לבריחה להתמכרות. בהצלחה.