בולימיה

ברצוני לקבל רעיונות, כיצד ניתן לטפל באחיינית שלי, שסובלת מבולימיה, כאשר היא אינה מוכנה לקבל טיפול מכל סוג שהוא. תודה

מעוז יקירי, לא ציינת מה הגיל של אחייניתך. כעקרון לא ניתן לטפל בה ללא הסכמתה וכן אם היא עד גיל 18, הטיפול בה נתון בידי האפוטרופוסים הטבעיים, קרי: ההורים. עדי

מעוז היקר! כמו שאני מתארת לעצמי , האחיינית שלך לא מוכנה לדבר על זה עם מישהו מהמשפחה ואני מבינה אותה- זה לא הדבר הכי נעים שיכול להיות..... אבל היא חייבת לדבר עם מישהו...... לא חייבת עם פסיכולוג או איש מקצוע מסויים אחר. אתה יכול לחפש אחר קבוצות תמיכה של אנשים שעברו את אותו דבר והיא יכולה להיעזר בהם- אל תציק לה , היא לא תעריך את זה וזה גם עלול להיגרר למצבים של סיכסוך בינכם. יש דברים שאסור לך לעשות! אל תרדוף אחריה או תחפש איפה היא עושה מה ואל תשאל אותה שאלות שיעצבנו אותה בכל מקרה תנסה להבין מה היא עוברת- היא בולמית וזה בין הדברים הכי קשים שיש תאמין לי, היא בעצמה בטח לא מבינה מה קורה איתה והיא מרגישה מתוסכל ואומללה מכל העניין הזה- זה לא יעבוא מעצמו וכמובן שהיא צריכה עזרה אבל לאט! אל תלחיץ אותה תשאל אותי עוד שאלות אם אתה רוצה שלך, מבינה ויודעת מיכל

שלום מעוז אם אחייניתך לא הגיעה למצב של אשפוז בכפיה (כשמצבה כבר מסכן חיים) אז אין לך שום אפשרות להכריח אותה לקבל טיפול אם היא לא מעוניינת בכך. יותר מכך, בדרך כלל כשבני משפחה מפעילים לחצים, התוצאה היא הסתגרות , כעס, ושמוש הולך וגובר בהתנהגות ההרסנית (במקרה הזה הקאות , אך זה נכון גם לשמוש בסמים או לכל התנהגות התמכרותית אחרת). בשלב שבו נמצאת אחייניתך מבחינת התפיסה שלה את מצבה, מה שאתם יכולים לעשות הוא רק לתת לה מידע על המחלה, ועל הנזקים שהיא גורמת לעצמה. אפשר למצוא לה אולי אחרות שהיו במצבה ויצאו ממנו שתוכל לדבר איתן, להפנות אותה לפורומים של הפרעות אכילה שיש בתפוז ובוואלה, למצוא לה מידע מספרים או מהאינטרנט בנושא. כך היא גם תבין מה היא עושה לעצמה, גם תראה שהיא לא לבד ויש לה הרבה אחים ואחיות לצרה, ואולי היא תחליט יום אחד לנסות לצאת מזה. אז תוכלו לעזור לה באופן יותר מתערב. בהצלחה.