מיואשת
דיון מתוך פורום תזונה טבעית
בשנים האחרונות שמנתי בלי הבחנה איני מסוגלת להתאפק ולהפסיק לאכול אני לא אוהבת את עצמי לא אוהבת איך שאני נראית ולא מצליחה לאסוף את עמי ולהכנס למשטר עיצות יתקבלו בברכה
תראי גם אני הייתי מאוד שמנה אבל הרזתי בזה שהבנתי שהאדם היחידי שאני פוגעת בו הוא עצמי אזזזזז הלכתי לטיפול והבנתי יחד עם הפסיכולוגית שאני אוכלת מייאוש ולא מרעב אמיתי אני אוכלת כדי לשכוח מבעיות אולי ככה זה אצלך תנסי לבדוק מה היא בעייתך אולי חוית טראומה אולי את זקוקה לאהבה מאדם מסויים ובכל מקרה בהצלחה
דבר ראשון את לא צריכיה להיות מיואשת את רק צריכה לקחת החלטה שאת רוצה שינוי. אני מנסיון אישי מאוד ממליץ ללכת לשומרי משקל זה מאוד עזר לי ואני מקווה שזה מאוד יעזור לך. בהצלחה ואל תתיאשי לעולם.
תאמיני לי כולנו מיואשים ועייפים מהמאבק התמידי במשקל ובמראה..... זה ה"אישיו" שלנו כנשים.... אבל .... אני לא רואה "אור" בקצה המנהרה... הרי האידיאל זה להראות כאנורקסית במידה 36 וכל עוד את לא כזו החברה תראה בך "שמנה", "עגלגלה", "מלאה"... ואני אחשוב רגע אולי אני באמת שמנה, ואז אעשה הכל כדי לרדת עד כדי מעשי טירוף (כי הרי הנורמה היא מטורפת)- ארעב.......אקיא......אתאמן עד כלות...... אכנס לדכאון..... (בסוף אמות רזה- זה מה שחשוב הרי) נידונו לחיות בחברה שטחית, חומרית ומגעילה... אז ממיואשת למיואשת אין ממש דברי עידוד או נחמה...... מצטערת אבל כך אני מרגישה. ושיהיה לך המון בהצלחה
שלום לך, מיואשת. עצתי לך היא להתחיל לעשות ספורט. אני אומרת בכוונה להתחיל מספורט ולא מדיאטה. מגיל צעיר מאוד ניסיתי לרדת במשקל ותמיד שברתי ושמנתי. שנאתי את עצמי ושנאתי איך שנראיתי. לפני שנתיים חבר שלי עזב אותי. ידעתי שאני עומדת בפני תקופה קשה של דיכאון ורחמים עצמיים וחיפשתי דרך להמלט מזה. לאחר יומיים בהם רק שכבתי במיטה ורציתי למות החלטתי לעשות מעשה. הלכתי לחדר כושר. בימים שאחר כך באתי כל יום לחדר הכושר לעשות פעילות אירובית. הפעילות הגופנית משחררת בגוף חומרים שגורמים לך להיות מאושרת. היא גורמת לך להיות גאה בעצמך ובכך שאת עושה משהו למענך. היא נותנת לך זמן בו את עם עצמך ופועלת רק למען עצמך- ועל כן מגבירה את ערכך העצמי... לאחר כמה שבועות כאלה, בהם הייתי באמת מאושרת, היה לי חבל לחזור הביתה ולאכול מכל הבא ליד. ידעתי שאם אני אוריד וגם אם אוריד רק קצת ממה שאני אוכלת, אני ארזה מיד כי אני עושה ספורט. וכך היה. אין מה להגיד- כל החיים שלי השתנו. אני מרגישה שליטה בחיי, שמחה ואושר. יש לי (ממזמן) חבר חדש ונפלא אני עושה בחיי מה שאני רוצה ובוחרת. את מקבלת המון כח ברגע שאת משיגה שליטה על האוכל. יש לך שליטה בכל חייך. אם את רוצה טיפים, עצות ועידוד, את יכולה לפנות אלי ל- [email protected]. אשמח לעזור לך. המלצתי היא- קחי ווקמן וצאי לצעידה. זה יעשה לך רק טוב. בהצלחה, יפעת.
למיואשת האלמונית שלום רב, כפי שאת רואה כולנו כאן נמצאים באותו אגם. חלק מהקודמים לי הציעו לך טיפים ואני אוסיף את שלי: 1. לרשום ככל מה שאוכלים. 2. כמו שחברתי הציעה קודם, ספורט. 3. לאכול המון ירקות. 4. לשתות המון מיים. 5. להעדיף מוצרים הדלים בסוכר ובשומן על פני אלו העשירים בהם. 6. לזהות קשיים. 7. ירידה איטית היא ירידה מהירה. 8. אני ממליצה על קבוצת תמיכה אבל אם לא מתאים, ללכת לדיאטנית. זה חשוב!!! 9. תחפשי איזה חלק בגוף שלך יותר יפה ולטפח!!! עדי
תודה לך יפעת.. הלואי והיית כאן כדי להוציא אותי מהבית וללכת איתי... אני כל כך רוצה לעשות את הצעד. אבל משהו בראש הדפוק פושט מונע מהכל כאילו נחם בי...ולא נותן לי את הכוח להמישךצ ולהתמודד
ברגע שתחליטי לאהוב את השומן שלך ואת עצמך את גם "תרשי" לעצמך לפצוח בדיאטה ולא תיפלי שוב ושוב לבור הרחמים-מניסיון!
אני לא יכולה לאהוב את השומן שלי אני לא אוהבת את מה שאני רואה .... קשה לי אם מה שאני רואה ומצד שני אני לא מצליחה להתגבר ולהחזיק מעמד אני מחפ]שת את הפתרון המהיר...אחרי שבועות של הרעבה כמעט והמשקל בקושי זז.. אני מרגישה רע וחוזרת לאכילה איך מפסיקים את זה??
שלום מיואשת מפאת קוצר זמן אני לא קוראת את כל הדיון. לדעתי הפתרון עבורך הוא אחד: קבוצת תמיכה. בחלק מבתי החולים הגדולים (איכילוב, תל השומר, שניידר) מתקיימות קבוצות תמיכה לאכלנים כפייתיים, שמונחות ע"י אנשי מקצוע כמו עובדים סוציאלים או פסיכולוגים. אין לי ספק שבמקרה שלך האכילה אינה מסיבה ביוכימית בלבד, כי אם מסיבות פסיכולוגיות גם כן. חשוב לברר את הסיבות ולפתור אותן, כי האכילה היא סימפטום, ואי אפשר לרפא את הסימפטום אם הבעיה ממשיכה. נסי לברר היכן יש קבוצת תמיכה מקצועית בסביבת מגורייך, והצטרפי לאחת מהן. בהצלחה.
מראה זה דבר מיותר ! יש לנו עיניים כדי לראות כמה העולם והאנשים שאנו פוגשים נפלאים בכל אחד יש משהו מיוחד, נסי לגלות את זה (בגוף, בלבוש, בהתנהגות - מי שלא רואה הוא עיוור). להסתכל במרה זה סוג של ביקורת עצמית, תני לאוהביך לומר לך כמה שאת נהדרת ותשהיי במחיצתם - רק כך תוכלי לאסוף את הטוב שבך ולגבור על מה שקולקל. זה אינו גורל אכזר - הכל אפשרי ! תאהבי את מה שיש לאהוב, בודאי נשאר משהו. דרכו של הקוסם מתחילה ב"לאיפה אהעיניים שלנו מביטות" ובעיקר ל מ ה ! תהיי קוסמת, תתחילךי בעצמך - הרבה אהבה ! מאי-לי
תתחילי, עכשיו ומייד לקרוא את הספר "הרזיה שפויה" של סמדר פרגר גם היא הייתה במצבך והיום היא מאושרת.
תתחילי, עכשיו ומייד לקרוא את הספר "הרזיה שפויה" של סמדר פרגר גם היא הייתה במצבך והיום היא מאושרת.
תתחילי, עכשיו ומייד לקרוא את הספר "הרזיה שפויה" של סמדר פרגר גם היא הייתה במצבך והיום היא מאושרת.
מנהל פורום תזונה טבעית
