ניתוח השתלה ע"ש אחמד

אפשר בהחלט לשקול ניתוח/התערבות נוספת אחרי נקז אחמד, אבל חשוב להבין מה מקור הירידה בראייה. הורדת לחץ לא מחזירה נזק שכבר נגרם לעצב הראייה. לפעמים הירידה בראייה אחרי נקז נובעת מגורם בר־תיקון: קטרקט שהחמיר, בצקת בקרנית, בצקת מקולרית, או לחץ נמוך מדי (hypotony maculopathy). במקרים אחרים זו התקדמות של נזק גלאוקומטי שאינו הפיך. מה בודקים ומה אפשר לעשות: הערכה מלאה: חדות ורטינוסקופיה/רפרקציה, בדיקת עצב הראייה ושדה ראייה, OCT מקולה/עצב, קרנית (בצקת/מגע צינור), ומדידת לחץ. אם הבעיה בנקז עצמו: לעיתים עוזר needling של הקפסולה, החלפת/מיקום-מחדש של הצינור, או מעבר לציקלופוטוקואגולציה (עדיף MPCPC). יש גם אפשרות לנקז נוסף או טרבקולקטומיה—בהתאם למצב הלחץ והלחמית. אם יש לחץ נמוך ופגיעה במקולה—יש דרכים להעלות לחץ (קשירה/צמצום זרימה, visco בגבול העין). אם יש קרנית פגועה או קטרקט משמעותי—שוקלים ניתוח קרנית (למשל DMEK/DSAEK) או ניתוח קטרקט בעיתוי נכון. אם מדובר בנזק גלאוקומטי מתקדם—המטרה היא ייצוב, לא החזרת הראייה. בשורה התחתונה: יש מה לעשות, אבל הבחירה בניתוח הבא תלויה בסיבה המדויקת לירידה בראייה ולמצב הלחץ. ממליץ לקבוע הערכה מסודרת עם בדיקות שציינתי ועם צילומי הניתוח הקודם, כדי לבנות תוכנית מדויקת. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/