שאלה כללית לגבי קיעור עצב

נכון. קיעור בעצב הראייה כשלעצמו אינו מעיד בהכרח על מחלה. יש “קיעור פיזיולוגי” גדול מולד, במיוחד בעיניים עם דיסקה גדולה. מה שקובע הוא האם יש סימני נזק לסיבי העצב או שינוי במעקב לאורך זמן. מה חשוב באמת להערכה: • OCT של RNFL/‏GCC – מעיד על עובי סיבי העצב; נורמלי ויציב מפחית מאוד חשד. • בדיקת שדה ראייה – חיפוש דפוסים אופייניים לגלאוקומה. • מדידות לחץ תוך־עיני, עובי קרנית, היסטוריה משפחתית ובדיקה קלינית של ה־rim (כללי ISNT) וא־סימטריה בין העיניים (>0.2 בקאפ־דיסק מעלה חשד). אם ה-OCT תקין, השדות תקינים והלחץ תקין/מבוקר – לרוב אין סיבה לדאגה גם אם הקיעור גדול. המעקב חשוב כדי לוודא שאין שינוי. ועדיין, כן: ייתכן אדם עם קיעור קטן יחסית שיפתח גלאוקומה (למשל גלאוקומה בלחץ תקין). לכן לא הגודל המוחלט של הקיעור קובע, אלא נזק לשכבות העצבים ודפוסי שינוי לאורך זמן. השורה התחתונה: קיעור גדול ≠ גלאוקומה. מאבחנים על סמך מבנה (OCT/פונדוס), תפקוד (שדה ראייה), לחץ וסיכון, ובעיקר לפי מגמה לאורך זמן. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/