דמם מוחי ובעקבותיו שיתוק ואפאזיה

ד"ר גוטליב, שלום. אבי (בן 69) סבל מדמם מוחי (צד שמאל) לפני כ-3 שבועות. הוא משותק בצד ימין, אינו מדבר כלל, ועבר טרכיאוסטומיה משום שבעקבות השיתוק לא הצליח לשמור על נתיב אוויר פתוח. עד עכשיו הוא התנדנד בין זיהומים, בעיות נשימה וכו'. עכשיו נראה שהוא מתחיל להתייצב מבחינה רפואית. הוא בהכרה, ונראה שמבין את העובר עליו. לנו - בני המשפחה - יש תחושה שהוא בדיכאון בעקבות המצב, והוא ממעט לשתף פעולה. שאלותי: 1. מה הסיכויים לכך שיכולת הדיבור והתנועה תחזור, בהינתן שעד עכשיו אין כל סימן לשיפור? מה הסיכויים שיוכל לשלוט בנשימה בלי הקנולה של הטרכיאוסטומיה? 2. האם האבחנה (הלא מקצועית) שלנו לגבי דיכאון נכונה? מה ניתן לעשות בעניין זה? בתודה מראש!

הכלל שאוצמר שתשעים אחוז מההחלמה מתרחש בחודש הראשון לאחר האירוע אינו כל כך נכון לגבי דמם ושם זה לוקח יותר זמן וההחלמה באופן מפתיע יכולה להיות מעט יותר טובה כי חלקים של המוח עשויים לחזור לפעול לאחר שהדמם נספג. חכו בסבלנות עוד כחודש לפני הערכת המצב המתקדמת. חזרה לנשימה ללא טרכאוסטומיה שכיחה במצבים כאלו והגמילה מהטרכאוסטום מתרחשת במהלך החודש השני או השלישי לאחר האירוע בתנאי שלא קרו סבוכים נוספים שדרדרו את המצב אחורה. מאוד אפשרי שאתם צודקים לגבי האפשרות של דיכאון אבל קצת מוקדם מדי לקבוע זאת לאחר 3 שבועות מבחינה זו שמתן תרופות מתאימות כעת יכול להיות מוקדם מדי וכדאי לחכות לפחות שבועיים ויותר לפני שהשאלה של הטיפול התרופתי עולה, בינתיים אפשר לטפל בחשד לדכיאון באמצעות כל הדרכים הלא תרופתיות שההגיון הבריא יכול לחשוב עליהן בהצלחה

מה ההבדל בין אירוע מוחי בצד שמאל לימין ? אני יודע שאם צד ימין משותק אז הפגיעה היא בצד שמאל של המח, השאלה היא מה תפקיד המח בצד שמאל וימין? והאם כשצד ימין של המח נפגע (אזי צד שמאל משותק) האירוע נחשב כיותר קשה? כלומר האם הפגיעה של צד שמאל של הגוף(ימין של המח) יותר קשה?