היי בני

קודם כול תודה על העזרה ובאמת הרבה זמן לא ראיתי מישהו שעונה באמת מיכול הלב אז שאפו.. לשאלתי אני בחור בן 21 שאובחן כסכיזופרן בגיל 16 עקב שימוש ממשוך במגוון סמים.(נקי מאז) אבל לקח הרבה זמן להבין מה יש לי בגדול אני סובל רק מתסימינים שליליים. אני נותן את כולי לטיפול פסיכולוגי גם פיננסית וגם נפשית רוב הקיצבה. אך יש לי קשיים רבים בלהשתקם עקב חרדות חברתיות קיצוניות ממש מפחד אני לא יודע מה לעשות אני מנסה הלכתי לקבוצות תמיכה ברחתי אישפוז מרצוני ברחתי שעה אחרי מפחדים ביקשתי לעלות את המינון לא עוזר מצד אחד אני רוצה מאוד להשתקם אך לא מסוגל עקב חרדה זאת. יש איזה שהו האם במקום שבו כול המערכות נכשלו וגם אני יש מקום למדריך שיקום? האם באמת זה יכול להועיל? או גורלי כתוב כבר למעלה אני על סף ויתור. בתודה שורד בקושי

ל"שורד" שלום וברוך הבא לפורום, קודם כל תודה לך על הפרגון. אתה בחור בן 21, למעשה רק עכשיו אתה מתחיל את חייך הבוגרים , ואתה כותב בסוף הודעתך : "אני על סף ויתור", למה? כל החיים עוד לפניך, ואני בטוח (גם מבלי להכיר אותך לחלוטין) שיש לך חלומות ודברים שרצית להגשים בחיים וכמו שאתה רואה מההודעות פה בפורום ניתן להגשים ולממש דברים משמעותיים בחיים גם אחרי תקופות משבריות חריפות במיוחד וגם אחרי אשפוזים. אם תדפדף ותעבור על דפי הפורום, תראה הודעות של אנשים שלא ויתרו, בחרו בחיים, וחזרו לחיות חיים משמעותיים ומספקים, כל אחד בדרכו שלו, ובהתאם לרצונותיו ,יכולותיו ומגבלותיו. חלקם למדו, חלקם רכשו מקצוע, חלקם השתלבו בעבודות ברמות שונות, חלקם הקימו משפחות ועוד ועוד. בהרבה מקרים, הדרך לא קלה, אבל היא בהחלט אפשרית! אתה מדבר על חרדה חברתית שמאד מקשה עליך כרגע, וכותב "שכל המערכות נכשלו וגם אני...." לגבי העניין הזה. אני לא איש טיפול (יש הבדל בין טיפול לשיקום), אבל יודע שניתן לטפל בחרדה חברתית בשיטות שונות (הן בשיטות ובגישות שונות של פסיכותרפיה והן בתרופות שונות) ואם השיטות שניסית עד כה נכשלו (בתנאי שבאמת ניסית באופן רציני ומשמעותי, ללכת לפגישה אחת ולברוח, זה לא נחשב לנסות.......) , תמיד ניתן לנסות לטפל בכלים ובשיטות אחרות. במקביל לטיפול (בין אם זה בשיחות או בתרופות או בשילוב של שניהם) ניתן בהחלט להיעזר גם בשירותי שיקום. למשל, במידה ואתה כרגע מתגורר עם הוריך, אתה יכול לבקש חונך. החונך יוכל לעזור לך בכל הקשור להתמודדות החברתית, הוא למשל יוכל בהתחלה ללכת איתך בצורה הדרגתית למקומות חברתיים שמעוררים אצלך חרדה. בהרבה מקרים של טיפול בחרדה (מכל סוג שהוא) ניתן להפחית את עוצמות החרדה ע"י חשיפה הדרגתית לגורם לחרדה. לפעמים עצם העובדה שהחונך יהיה איתך בהתחלה תוריד את עוצמת החרדה, בנוסף הוא יוכל לעבוד איתך על שיפור מיומנויות חברתיות שיתכן וגם יוכלו להוריד את רמת החרדה. אני אומר את כל זה כדוגמה אפשרית, שהרי אני לא מכיר אותך ואת הקושי שלך באופן ספציפי, אבל בהחלט יש אפשרויות לשלב כלים טיפוליים ביחד עם שירותי שיקום שיעזרו ביחד להתמודד עם הקשיים שמלווים אותך. בקצור , לא לוותר, צריך להמשיך ולנסות. גם אם נכשלים בדרך מסוימת, צריך ללמוד ממנה, לנסות להפיק ממנה לקחים ולנסות דרך אחרת שתועיל יותר. בהרבה מקרים בחיים , כשלון/ות יכולים להוביל דווקא לצמיחה במידה ויודעים לעבד אותם נכון (לבד או בליווי אנשי מקצוע). בהצלחה, שבוע טוב, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

מהנסיון שלי מי שיש לו רצון בפנים יגיע רחוק. גם אם המחלה פגעה בכל הכח. [ראה למשל את צביאל רופא]. המשפט אין דבר עומד בפני הרצון, הוא אמיתי ובדוק. אתה מכנה את עצמך שורד. ואני רואה מזה כוחות חזקים שיש לך שאתה שורד, ובכוחות האלו תוכל להתחזק עוד מהשרדות לתפקוד ומשם להחלמה ובריאות. זכור: עם תקווה, אמונה, ותעוזה- תגיע להכל! עוד מילה: המחלה מכסה ומפילה אותך לארץ, עלינו להעיז להציץ מבעד לכיסויה ולהתרומם אט אט בכח ובתעוזה, מתוך ידיעה ברורה שיהיה קושי אך אנו מודעים אליו.

לבן יעקב שלום, תודה לך על שאתה משתף את כולנו מהניסיון האישי שלך שהוא חשוב מאד. לילה טוב, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני