פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

לפני חודש הלכתי לפרוקטולוג עקב דם בצואה ומעט מיחושים בזמן היציאות ,הוא ראה משהו אבל לא הצליח לראות מה זה בדיוק ושלח אותי לבדיקת קולונסקופיה קצרה ,בבדיקה (קול' קצרה) הוא ראה פוליפ ושלח אותי לקולונסקופיה ארוכה ,בבדיקה(קול' ארוכה) הרופא ראה משהו כנראה בפי הטבעת ולא במעי הגס אבל הוא לא הצליח להגיד ב-100 אחוז אם זה טחור או פוליפ ושלח אותי שוב לפרוקטולוג כדיי שיאבחן מה זה. זאת אומרת שחזרתי לנקודת ההתחלה מה שאומר סתם עברתי 2 קולנסוקפיות בגלל פרוקטולוג "גרוע" שלא הצליח לאבחן בבדיקה הראשונה את הבעיה. יש לי כמה שאלות בנושא: 1. מה ההבדל בין פוליפ בפי הטבעת לבין טחור ? 2. האם פוליפ בפי הטבעת גם גורם לדימום בצואה ולמיחושים קלים בזמן יציאות ? 3. האם פרוקטולוג טוב היה אמור לראות את זה כבר בבדיקה הראשונה ? בתודה מראש,יריב.

יריב שלום, ראשית, יהיה הממצא בפי הטבעת אשר יהיה, היתה לך אינדיקציה מלאה לבצע את הקולונוסקופיה הקצרה, ומשנמצא בה פוליפ, היתה אינדיקציה מלאה לבצע קולונוסקופיה מלאה. קולונוסקופיה אינה מיועדת לאבחן בעיות בפי הטבעת, אלא במעי הגס. יחד עם זאת, אם מועלה בבדיקה זו חשד לממצא הדורש טיפול, כגון פוליפ בפי הטבעת, הגיוני ומומלץ לשלוח שוב לבדיקה של איזור פי הטבעת. טחור ופוליפ הם שני ממצאים שונים , ובבדיקת איזור פי הטבעת ניתן לרוב להבדיל ביניהם, אולם כל אחד מאתנו הוא רק בן אדם, ולעיתים בזמן מסויים או בתנאי בדיקה מסויימים ניתן לפספס ממצא זה או אחר. טחורים הם מעין "כריות" של נימי דם באיזור פי הטבעת, ואם אינם מציקים לך אין סיבה לטפל בהם. לעיתים כאשר טחורים מוגדלים וגדושים לאורך זמן, עלול להווצר פוליפ שפיר הקשור לטחורים אלו. לעיתים נוצרים באיזור פי הטבעת פוליפים אמיתיים, בדומה לפוליפים במעי הגס, ואת אלו יש להסיר כירורגית.

כי מעולם לא היו לי טחורים ולפי מה שהבנתי מדבריך פוליפ נוצר עקב טחורים ,אני צודק ?

ד"ר שלום, הכירורג בדק אותי באצבע ואמר שיש לי פיסורה. אני סובל יותר משנה מכאבים בתוך הרקטום. הפרוקטולוג אמר לי שאין לי פיסורה אבל טחורים פנימיים. אין דם על הנייר. אני סובל מחולשה כללית, בחילות, כאבים באיזור הבטן התחתונה, מא=רגיש חום בבטן, ויש לי הרגשה כללית לא טובה. לפני שמונה חודשים עברתי בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית והיתה תקינה. האם הפיסורה או הטחורים הפנימיים גורמים לתופעות שהזכרתי? תודה

ניר שלום, פיסורה וטחורים (בעיקר אם נוצרים בהם קרישי דם) יכולים לגרום לכאבים באיזור הרקטום (אך יש גם סיבות נוספות נדירות יותר לכאב כזה), אך לא גורמות לשאר הסימפטומים שאתה מתאר. ממליץ כי תפנה גם לרופא פנימאי לבדיקה.

מה לעשות,כל הבדיקות לא מראות על ממצאים,המעי כואב כשאוכל נוגע בו. תודה

אור שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב החיים העמוסים. שאלתך אינה מכילה כל נתונים שעל פיהם ניתן לתת עצה כלשהי, אפילו בסיסית ביותר, פרט לתחושת הסבל הניכר שלך. באופן כללי, כדאי לפנות לגסטרואנטרולוג שתחום הצמחותו הספציפית הוא תנועתיות מערכת העיכול (יש התמחות כזו...).

שלום לך אני כול כך לחוצה,בבקשה תעזור לי1 אני חולת קרוהן קוליטיס לפני כ 6 חודשים עברתי ניתוח סיטון קרוב מאוד לנרתיק,עד עכשיו זה מפריש מוגלה אבל בזמן האחרון יש גם הפרשות של דם (לא מהנרתיק עצמו אלא מהפיסטולה) אולי זה צריך להיות ככה?? המחלה שלי עילה ויש לי דם בצואה,אולי יש קשר.? בבקשה עזור לי אני נורא מפחדת!! אין לי כוח לעוד בעיות!! :(

שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב החיים העמוסים. החרדה שלך ברורה ומובנת, אך אין מצב להשבר! אם הדימום נובע מהפיסטולה, אין לזה כל משמעות, ואין הבדל משמעותי בין הפרשה מוגלתית להפרשה דמית. אם הדימום נובע משלשולים דמיים עקב פעילות המחלה, יש לטפל במחלה הפעילה, במטרה להגיע לרמיסיה בהקדם האפשרי. קרוהן ואולצרטיב קוליטיס הן שתיהן מחלות מעי דלקתיות שאיננו יודעים מה גורם להם. במחלת אולצרטיב קוליטיס מעורב אך ורק המעי הגס, בעוד בקרוהן יכול להיות מעורב כל קטע של מערכת העיכול, כולל פי הטבעת. לעיתים מחלת קרוהן מערבת בזמן מסויים רק את המעי הגס, ואז קשה מאד להבדיל קלינית בין 2 המחלות האלה. פיסטולות באיזור פי הטבעת מעלות חשד משמעותי למחלת קרוהן. מחלת קרוהן היא כאמור מחלת מעי כרונית שכיום אנו לא יודעים מה גורם לה, ואיננו יודעים לרפא אותה לחלוטין (להבדיל מאולצרטיב קוליטיס, בה כריתה של כל המעי הגס למעשה מרפאת את המחלה, אך במחיר של חיים ללא מעי גס, לרוב עם פאוץ'). לכן מטרת הטיפול היא לאפשר לאנשים החולים בקרוהן (ושחלקם הגדול אנשים צעירים) לחיות באיכות חיים מקסימאלית ולעשות כל מה שכל אחד בגילם רוצה לעשות, כולל לימודים, עבודה, משפחה, בילויים ועוד. על מנת לנסות להגשים מטרה זו, יש לנו ברפואה הקונבנציונלית 2 מסלולי טיפול עיקריים, המשלימים אחד את השני. מסלול אחד הוא מסלול הטיפול התרופתי, והשני הוא הטיפול הכירורגי. חשוב לציין כי אין מדובר במסלולים מנוגדים, ועבודה משותפת ומושכלת של הגסטרואנטרולוג והכירורג המטפלים חשובה על מנת להציע את הטיפול המיטבי. מומלץ כי תבדקי הן על ידי הגסטרואנטרולוג המטפל והן על ידי כירורג קולורקטאלי על מנת להתאים את הטיפול המיטבי למצבך.

תודה מראש.

לא. חוקן מדי יום יכול לגרום לבעיות שונות ואינו מומלץ, אך אינו גורם לסרטן המעי.

לפני כשלושה ימים בזמן יציאה, היה פרץ של דימום רב, שממש הצטבר בתחתית האסלה. ומאז, כשלושה ימים בכל יציאה , אמנם פחות ופחות, אבל עדיין יש דימום. הייתי אצל כירורג, אשר בדק פיזית ולא מצא טחורים , לא פצע, ולא ריריות מדממות, , לא ניתקל בכאב מצידי, ומבחינתו, הבדיקה היתה תקינה , והרקטום נקי לחלוטין, ללא דימום. יש לציין שבאמת אינני מרגישה כל כאב. לא ביציאות ולא בניגוב ולא בכל אופן שהוא. מעולם לא סבלתי מעצירויות. גילי 52, ולפני פחות משנתיים עברתי את הבדיקה של מערכת העיכול התחתונה (קולונוסקופיה). הכל נמצא תקין לחלוטין. הכירורג אמר שאם עברתי את הבדיקה והיא נמצאה תקינה לפני פחות משנתיים, אין טעם לעשות אותה שוב. אינני שלמה עם תשובה זו. מה דעתך? האם להתעקש ובכל זאת לעבור שוב את הבדיקה? מה האפשרות עליה אתה חושב לגבי הנתונים שרשמתי בפניך? תודה ענת.

ניתן לשלול טעות שלי בזיהוי , הדם הרב שפרץ הוא לא מהנרתיק מאחר ובלאו הכי אינני מקבלת מחזור כבר שנים רבות מישום הוצאת שחלות. תודה.

ענת שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב החיים העמוסים. נכון הדבר שכל מי ישי לו דימום ביציאה, בין אם יש ממצא בפי הטבעת ובין אם לא (ועל אחת כמה וכמה אם לא), זקוק לבדיקה של המעי הגס, ובגילך יש אינדיקציה לקולונוסקופיה מלאה. נכון גם שהסיכוי של קולונוסקופיה תקינה לפספס ממצא משמעותי אינו גבוה, וגידולים במעי הגס לרוב גדלים לאט, ולכן אנו אומרים לרוב שקולונוסקופיה תקינה "טובה" לכ 5-8 שנים. לכן, במקרה שלך יש שיקולים לכאן ולכאן, ואין תשובה חד משמעית. אני מכבד את גישתו של הכירורג שבדק אותך, אך אישית, אם אכן לא נמצאה כל סיבה לדמם באיזור פי הטבעת, הייתי ממליץ לנהוג לחומרה ולבצע בדיקת קולונוסקופיה נוספת.

שלום ד"ר עודד זמורה אני עושה חוקן הרבה בגלל מעיים מציקים ושילשולים כרוניים,לפעמים אני מרגיש שאני הולך להתעלף,ממש פחד,עד שאני מתפנה,מה זה אומר ? יש אפשרות שהמים עוברים לאן שלא צריך ? יותר מידי לדם ? המעיים שלי מציקים ויש לי רצון להתפנות מיד כאשר יש אוכל במעי וגם מעט,ממש אני לא מספיק להגיע לשירותים כמעט.ניסיתי הכל כבר ואני מיואש מהרפואה ומהרופאים. תודה לעזרתך.

שור שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב החיים העמוסים. איני יודע איזה חוקנים אתה מבצע, אך בעקרון נוזל החוקן נשאר במעי ולא מגיע כלל למחזור הזם, ולא יוצא "לאן שלא צריך". לגבי בעייתך הבסיסית, כדאי לפנות לגסטרואנטרולוג שתחום הצמחותו הספציפית הוא תנועתיות מערכת העיכול (יש התמחות כזו...).

למה לא עונים תודה

סליחה. התשובה למטה.

שלום רב , אני חושד שיש לי Ascariasis , כיצד ניתן לברר האם זו הבעיה ? אני סובל מספר שנים מכאבי בטן , שמופיעים ונעלמים , לפעמים בצורה מאוד חדה, בוצע CT - התוצאות היו חשד לדלקת הצפק , בדיקות דם - התגלה חוסר ספיגה , במיוחד של ברזל, כולסטרול נמוך מאוד. שאר הבדיקות , ללא ממצאים.(אולטרסאונד,אנדוסקופיה עם ביופסיה של קיבה ותרסריון) בימים האחרונים , אני ממש יכול להרגיש את התנועה בבטן , לפעמים מלווה בכאבים חזקים. הכאבים לרוב באיזור הטבור , לפעמים עם התנועה אני מרגיש את הכאב "זז" למקום אחר. אשמח לכל מידע , גם לגבי ריפוי , אם זו באמת הבעיה. תודה מראש , אמיר.

בבקשה עזרה ?

אמיר שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב החיים העמוסים. שאלתך אינה בתחום המומחיות שלי או של פורום זה. מומלץ להתייעץ עם גסטרואנטרולוג או לשאול בפורום גסטרואנטרולוגיה כאן בדוקטורס: http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-904,m-Doctors,a-Forums.html

אני יושב על כסא למעלה מעשר שעות ביום. חברים המליצו לי, לקנות מושב מיוחד עשוי ספוג עבה, ומרכזו חלול, כך שמרכז הישבן אינו נלחץ, במטרה למנוע \ להקל על בעית טחורים. האם האביזר אכן מועיל \ מומלץ? תודה.

אלי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב החיים העמוסים. האביזר אינו מוכר לי ולרוב איננו ממליצים על כסאות מעין אלו לטיפול בטחורים. סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

האם מושב כזה עוזר? ואם כן, איפה ניתן לרכוש מושב כזה?

אני סובל מזה חודש ימים בכאבים עזים מאזור פי הטבעת. תחושה של צריבה. לאיזה רופא ללכת?האם לרופא כירורוגאו רופא גסטרואנטרולוג? האם כל כירורוג הוא פרוקטולג?

שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב החיים העמוסים. תלונתך מחשידה לפיסורה בפי הטבעת, למרות שלא ניתן לבצע אבחנה חד משמעית ללא בדיקה. ישנן גם סיבות אפשריותנוספות לכאב מעין זה, ולכן מומלץ מאד להבדק בכדי להגיע לאבחנה ולכוון את הטיפול נכון. כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג הוא כירורג המומחה לבעיות מעין אלו. הטיפול שהייתי ממליץ עליו גם ללא בדיקה הוא הקפדה על ריכוך היציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן לרכוש תוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום ללא מרשם), ושתיה מרובה. פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם את סובלת מספיק- כדאי לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום. אני בן 33 ואב ל-2. כבר למעלה מ- 3 שבועות אני סובל מכאבים עזים מאיזור פי הטבעת. הכאבים האלה מלווים אותי במהלך כל היום. הכאב לאו דווקא במהלך יציאות. הכאב גורם לאי נוחות ותחושה של צריבה עזה. גם בישיבה וגם בעמידה. אין לנו במשפחה היסטוריה של סרטן מעי גס או מקרים אחרים. הכאב בה בגלים (לעיתים למשך 4-5 שעות). אין לי עצירות. מה זה יכול להיות ? האם עלי לפנות לכירורוג רגיל או פרוקטולוג.? אי חשב אי נוחות ללכת לרופא. האם ניתן לפתור בעיייה זו באמצעות תרופה או משחה מסויימת?

מחכה לתשובה

יניב שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב החיים העמוסים. כאבים עזים בפי הטבעת יכולים לנבוע מסיבות שונות. השכיחות ביניהן הן פיסורה וטחורים עם קרישי דם, אך ישנן גם סיבות נוספות, ולכן מומלץ מאד להבדק בכדי להגיע לאבחנה ולכוון את הטיפול נכון. כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג הוא כירורג המומחה לבעיות מעין אלו. הטיפול היחידי שהייתי ממליץ עליו ללא בדיקה הוא הקפדה על ריכוך היציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן לרכוש תוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום ללא מרשם), ושתיה מרובה.

שלום רב, אנוכי בת 31 אחרי 2 הריונות. במהלך הריון 2 יציאות קשות ביותר (עקב אי הקפדה על שתייה) והתפחות 2 פיסורות לאחר הריון (לפי אבחנת פרוקטולוג). מטופלת טיפול שמרני: ניפידיפין, דיאטה עתירת סיבים+שתיה מרובה, קונסיל. כיום מצב טוב כמעט ללא כאבים ביציאות, דימומים נקודתיים בלבד (לאחר היציאות). שאלותיי הן כדלקמן: 1. מעולם לא סבלתי מעצירות ללא הקפדה על דיאטה עתירת סיבים. מדוע מצב היציאות שלי לא חוזר למצב שלפני התחלת העצירות, מדוע למעשה המצב הוא בלתי הפיך וחובה להקפיד על כל הדברים על מנת שתהיינה יציאות רכות? 2. מבחינתי אני יכולה להמשיך לחיות באופן זה עם הפיסורות (הרי בכל מקרה, לפי מה שאני רואה וחווה, אצטרך להקפיד על דיאטה וכו' וכו') האם אתה סבור שניתן להמשיך לחיות כך ללא התערבות ניתוחית או התערבות אחרת? 3. אין הסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס (היה דוד עם סרטן הערמונית), למרות זאת האם עליי להיות עם יד על הדופק ולחשוש שמא השינוי ביציאות מצביע על מחלה מסוג זה? לציין כי באחת היציאות היתה הפרשה דמית (כמו מוקוס בצבע אדום חום). בתודה מראש נעמה

נעמה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב החיים העמוסים. תוסף סיבים על בסיס פסיליום כגון קונסיל הוא תכשיר טבעוני וניתן לקחת אותו לתקופות ארוכות ללא בעיה וללא התמכרות של המעי. קשה לומר אם ומדוע השתנו היציאות הטבעיות שלך, אם אם יש לך פיסורה, ושמירה על תזונה עשירה בסיבים שומרת על הפיסורה שקטה, מומלץ להמשיך בתזונה זו. פיסורה היא בעיה של איכות חיים בלבד, ואם את לא סובלת במידה שתצדיק התערבות נוספת, אין מקום להתערבות כזו. נדיר שמישהי בת 31 וללא סיפור משפחתי של גידולי מעי תפתח גידול במעי הגס בגיל זה, אבל בכל זאת אנו ממליצים לכל מי שיש לו ארועים של דימום לעבור בדיקה כלשהי של המעי הגס, ולפי הנתונים שציינת סביר שניתן להסתפק אצלך בבדיקה חלקית כגון רקטוסקופיה או קולונוסקופיה קצרה (סיגמואידוסקופיה). פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם את סובלת מספיק- כדאי לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום, בבדיקת קולונוסקופיה נמצאו אצלי טחורים פנימיים, שלא ידעתי על קיומם. איני סובל מבעיות ביציאות או מכאבים. אני בן 56 ובריא בדר"כ. א. למה התפתחו הטחורים וכיצד ניתן למנוע את התפתחותם? ב. אם איני סובל - האם מומלץ לטפל בטחורים? ג. אם כן - האם קיימות משחות OTC או שיש צורך ללכת לרופא? תודה

אלי שלום, אין צורך לטפל בטחורים שלא גורמים כל סבל, והדרך הטובה ביותר להקטין את הסיכוי שהם יציקו בעתיד היא לשמור על יציאות רכות על ידי תזונה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה, ולהמנע ממאמץ בשרותים.

על התשובה המקלה

שלום ד"ר עודד זמורה, אני בחורה בת 35. לאחרונה, מופיעות אצלי תופעות של כאבים באיזור פי -הטבעת (ליתר דיוק, תחושת הכאב היא: פנימה...לכיוון המעי)- לאחר יציאת צואה. כמו כן, אני חשה צריבה ("שורף") באיזור פי הטבעת עצמו. הכאב נמשך (בעוצמה) דקות ספורות לאחר ההתרוקנות. קראתי מעט בפורומים, והבנתי, שיתכן ומדובר בפיסורה. אולם, יש לציין ש: א. אינני סובלת כמעט מעצירות, אלא להיפך...הכאבים מופיעים במקרים שהצואה היא רכה מאוד. - האם עדיין מדובר בפיסורה? ב. הכאבים לא מופיעים כל יום וגם לא לאחר כל יציאה...אלא במקרים של יציאות תכופות. ג. הכאבים לעיתים מופיעים גם לפני ההתרוקנות...בעיקר, כמו שתיארתי, בחלק של המעי הסמוך לפי הטבעת. ד. אינני סובלת מדימומים לאחר יציאה. ה. אם התופעה באה וחולפת - לסירוגין (כלומר: לא יום אחרי יום...אלא, אחת לשבוע בערך)- האם גם אז עליי לפנות לרופא? או- שהבעיה יכולה להיעלם? האם יש טיפול/משחה/כדורים טבעיים- שניתן לקחת ללא טיפול כירורגי של רופא? תודה מראש על התיחסותך.

נטע שלום, יתכן מאד שאת סובלת מפיסורה, למרות שאין לך עצירות או דמם והכאב אינו יומיומי. יחד עם זאת, באופן יותר נדיר, יכולות להיות גם בעיות אחרות שיכולות לגרום לכאב דומה כגון הפרעות שונות בתפקוד שרירי רצפת האגן. לא אוכל להמליץ לך על טיפול ללא אבחנה, ולכן אם הכאב מציק לך ואת מעוניינת לשפר את איכות חייך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה.

איתן שלום! תודה על התשובה לגבי הtpn ... אך שאלתי היא האם היית שותה מים עם הtpn. עברת גם ניתוח? לאחר הצום.. יעזור לי מאד להתייעץ איתך בנושא זה...

היי כן שתיתי מים עם ה TPN ללא בעיה אני עברתי ניתוח כריתת מעי גס אחרי הצום (אבח התחלתי לאכול לפני הניתוח) לא צריכה להיות בעיה לאכול אחרי שהמעיים יחלימו איתן

שלום. יש לי תסמינים רבים המעידים על קנדידה. כגון מעי רגיז, מתח, גרד בפי הטבעת, גרד בנרתיק, הפרשות ריריות מהנרתיק, נפיחות בבטן, נשירת שיער מזה 10 שנים, עייפות, דיכאון לעיתים ללא סיבה מוסברת, דלקת פרקים, כאבי שרירים, לשון לבנה(חשד(, ליחה לא מוסברת, יציאות שהשתנו _כמו ריבוי יציאות במהלך היום , רכות, חוסר חשק מיני. שאלתי היא האם מלבד שינוי התפריט, האם ידוע לכם על קולורקס האם אפקטיבי? אני מתכוונת לגשת לרופאים ולבדוק קנדידה בנרתיק ובלשון(מכבי לא מאפשרת בדיקת קנדיה. אם התוצאות תהיינה חיוביות איך אוכל לדעת האם הקנדידה התפשטה לדם?או שהיא בקיבה? אני חוששת שבן זוגי נדבק או הדביק אותי, ואין לו את התסמינים של הקנדידה מלבד ירידה בחשק מיני ולשון לבנה ופטרת קשה ברגליים שטופלה בהצלחה בלומיסיל. חשוב לציין שטופלתי באנטיביוטיקה משולשת בהליקובקטור לפני כחודש למשך 10 ימים נטלתי פרוביוטיקה של אלטמן ומזה כחודש אני נוטלת כדור אחד של ביו אציפולוס כי שניים גורמים לי כאבי בטן. אני אמורה לחזור על בדיקת הנשיפה בשבוע הבא וידוע לי התסמינים של ההליקובקטור דומים לקנדידה. כמו כן הילד שלי, בן 4 טופל לפני כשנתיים באנטיביוטיקה מונעת לדלקות אוזניים ולאחר שלמדתי על הקנדידה נזכרתי כי הוא מגרד את פי הטבעת , כמו כן הוא נוטה לעיתים לרגזנות ללא סיבה לכאורה. האם כדאי לבדוק אותו? וללא קשר האם כדאי לתת לו פרוביוטיקה, בדרך כלל הוא ילד בריא. תודה

שאלתך אינה בתחום העיסוק של פורום זה. יחד עם זאת, נשמע לי שחלק גדול מהתלונות שאת מתארת אינן קשורות לקנדידה, וכדאי לפנות ליעוץ למישהו עם ראיה רחבה כגון פנימאי טוב.

שלום, לגבי תשובתך על הדבקויות לשטרודלית, שאלתי, האם אחרי כל היתוח מעי, נוצרות הדבקויות וחסימות מעיים? ומה עושים ? האם עוד ניתוח? ומה הסיפומים? מה מרגישים שיש חסימה או הדבקות? בתודה מראש יעל

יעל שלום, הדבקויות הן בעצם רקמת צלקת הנוצרת בתוך הבטן, וכל ניתוח בטן יוצר צלקת, גם בתוך הבטן. הרוב המכריע של האנשים חי עם ההדבקויות האלה בשלום ולא חש בכלום. בחלק קטן מהאנשים יכול מעי דק בשלב כלשהו להתפס בהדבקות כזאת ולגרום לחסימת מעי דק, שמתבטאת לרוב באירוע חריף של כאבי בטן עזים, נפיחות בטנית, הקאות, והעדר יציאות. ברוב המקרים חסימות כאלה משתחררות בטיפול שמרני (באשפוז), ולעיתים יותר רחוקות יש צורך בניתוח על מנת לפתוח את החסימה. נכון, גם ניתוח זה יוצר הדבקויות, אך אם אין דרך אחרת לפתוח את הצנרת אז אין ברירה ומנתחים.

בבדיקת קולונוסקופיה נאמר בסופה שהכל נמצא תקין וכי יש צורך לבצע רנטגן של המעי הדק לאחר הבדיקה עת התפקחתי קצת יותר...קראתי כי נרשם בממצאים: בדיקה תקינה - צקום לא נקי.המשך מעקב: ממליץ פסג מעי דק (בעל פה אמר נטגן דרך רופא משפחה) קראתי כי צקום הינו החיבר בין המעי הדק לגס למעט מה שקראתי לא ידוע לי כלום על מה בדיוק הממצא אומר! מה זה פסג ולמה אני צריך אותו? האם יש בדיקות חליפיות טובות יותר? האם טבעי שאחוש באלחושים קלים גם כעת 12 שע' אחרי הבדיקה (בבטן התחתונה קרוב יחסית לפי הטבעת) - זה מזכיר לי מאוד את הכאב בהתחלת הבדיקה שהייתי עוד מעט עירני רק שאז כאב הרבה יותר! בנוסף רופא המשפחה שלי בחופש לעוד 9 ימים מהיום האם אני יכול לחכות אם בדיקת הפסג עד אז? תודה רבה מראש

דבי שלום, קולונוסקופיה היא בדיקה של המעי הגס, ופסאג' היא בדיקת רנטגן של המעי הדק. מאחר ששתי הבדיקות לא בודקות את אותו חלק של המעי, קולונוסקופיה תקינה אינה שוללת את הצורך בבדיקת מעי דק. איני יודע מדוע נשלחת לבדיקות הנ"ל, אולם רוב האינדיקציות לצילום מעי דק אינן מאד דחופות ונשמע לי סביר לחכות לחזרתו של רופא המשפחה שלך.

בני יהיה בן 6 בקיץ. קורה די הרבה שבורח לו קקי במכנסיים כשהוא נמצא בגן. אנחנו מאוד מודאגים. רופאת הילדים שלנו אומרת שאם זה לא קורה כל הזמן וכל יום, אין מדובר בבעיה רפואית. בערך בגיל שנה סבל מפיסורה ולכל אורך הדרך סובל מקושי הקשור ביציאות - עצירויות ועוד. לפעמים הצואה יוצאת בגודל (היקף) ענק ואני תמיד תוהה איך ייתכן שהיקף כזה ענק יוצא מילד כל כך קטן (זה לא מעכשיו, כבר לפני שנים). אף רופא לא מתייחס לנושא ברצינות, כאילו התופעה תחלוף. אף אחד לא מבין שזה פוגע באיכות חיים של הילד, בביטחון העצמי שלו בצורה שלא ניתנת כבר לתיקון לדעתי. מה יכולה להיות הסיבה לכך שהקקי בורח לו? בעבר שלו גם בעיה של בריחת שתן, אך ניתוח של הרחבת השופכה פתרה את הבעיה וכיום רק מדי כמה שבועות בורח לו פיפי מתוך שינה. אנחנו לא יודעים לאן לפנות כבר והבעיה כבר הפכה להיות לנושא מרכזי במשפחה ובגן. אתמול התקשרו אלינו לומר שיש לו ריח נוראי ושצריך לבוא לקחת אותו... לדברי בני הבנתי שזה קרה כבר בבוקר ורק סביב שתיים בצהריים קראו לנו. אתה יכול לתאר לעצמך מה זה עושה מבחינתו מול החברים שלו... ומול הגננות... אנא עזרתך בפתרון הבעיה או מציאת מומחה שיוכל לבדוק את בני בעדינות רבה ואולי להציע לנו סוף סוף פתרון שיפסיק את הבעיה. בתודה וסליחה על אורך השאלה. אמא מודאגת מאוד

לאמא המודאגת שלום דאגתך מאד מובנת לי וחשיבות הטיפול הנכון בדבר ברורה. יחד עם זאת, איני כירורג ילדים, ואין לי נסיון בטיפול בבעיות כגון אלו בגיל זה. אומר רק שאם אכן הבעיה קורית רק לסרוגין, סביר שלא מדובר בבעיה ביכולת השליטה הפיזית, ויתכן שיש גם מרכיב התנהגותי הדורש התייחסות. מציע לנסות לפנות למומחה לגסטרו ילדים.

שלום לך אמא יקרה, בני כיום בן 14, וכשקראתי את הודעתך, החזרת אותי אחורנית שמונה שנים תמימות. כאילו את זו אני הכותבת. לבני היתה בדיוק אותה הבעיה, גם אצלינו הפכה הבעיה לבעיה משפחתית מדוברת בכל מיפגש ועם כל אחד. זה היה סיוט מתמשך, הוצאנו הון על פסיכולוגים, הרבה דמעות שפכתי, ניסיתי בטוב, ניסיתי ברע, הכל. ולצערי, אין לי פיתרון אליך, מלבד השתתפות בתיסכוליך, אבל יש אור בקצה המנהרה, זה עובר. עם הגיל. מידי פעם, נאלצתי לעשות לו חוקנים על מנת "לשחרר" את בטנו הנפוחה, ועל מנת להרגיע את דאגתי. ואת יודעת מה? אני חושבת שהחוקן הוא מה שעזר אולי בסופו של דבר, כי הילד כ"כ לא רצה לעשות חוקן, שהעדיף לעשות באסלה. הבעיה היא נפשית (הפסיכולוגים כאמור לא עזרו, רק הזמן עשה את שלו.) ההפרעה היא התנהגותית כפי שכתב לך ד"ר עודד. (הוא צודק) אל תחפשי אשמים, קבלי זאת כעובדה. הביני ששום ילד לא מושלם, לכל ילד בעיה מישלו. ושוב, זה עובר עם הגיל. אצל בני, אם זיכרוני אינו מטעה אותי, זה עבר איפשהוא בסביבות גיל תשע או עשר. כן, כן, היו מצבים שאפילו הייתי מוצאת צואה מיתחת למיטה, מאחורי הספה, ושלא תדעי. היום הכל מאחורי. הבן תלמיד מעולה, לומד בכיתת מצוינות, מקובל בחברה, פעיל ספורטיבית, ואהוב על מוריו וחבריו. מקווה שקצת הרגעתי אותך. רונית.

שלום ד"ר זמורה! תודה על התשובות...... רציתי לשאול: א. האם הדבקויות יכולות לגרום לשילשולים? ב. איך ניתן (מלבד בניתוח) לראות אם יש? לא בתוך המעי - שזה חסימה, אלא מחוצה לו. לפני 6 שנים עשו לי ניתוח לפרוסקופיה, ומצאו "במקרה", המון הדבקויות של המעיים - לדופן הבטן, לרחם....בקיצור לכל הבפנוכו. הפרידו מה שיכלו. בצד ימין - לא הפרידו כי היה מסוכן מדי לטענתם.

הדבקויות לא גורמות לרוב לשלשולים אלא לחסימות מעי, ואם יש לך קרוהן ושלשולים סביר שהשלשול קשור לקרוהן. אין דרך טובה לאבחן הדבקויות חוץ מניתוח, ומנתחים הדבקויות רק אם הם גורמות לחסימה קשה או חסימות חוזרות, שכן הדבקויות נוצרות שוב לאחר כל ניתוח.

דוקטור שלום, אני בן 45 יש לי טחורים פנימיים, במשך כשנה ואני סובל מכאבי בטן תחתונה. עברתי קולונוסקופיה וירטואלית והיתה תקינה. האם הטחורים מקרינים כאב למעי הגס? מה לעשות, הרופא שלי לא ממליץ על קולונוסקופיה רגילה ומסתפק במה שעשיתי. מה הייתה מייעץ לי דוקטור? תודה מראש

דני שלום, טחורים אינם גורמים לכאבי בטן, ואם קולונוסקופיה וירטואלית היתה תקינה סביר שאין לך גידול במעי הגורם לכאב זה. קולונוסקופיה ויקטואלית יכולה להיות פחות מדוייקת מקולונוסקופיה רגילה באבחון של דלקות קלות במעי. מומלץ להבדק על ידי גסטרואנטרולוג ולראות האם יש לך סימנים כלשהם של דלקת כזו, שיצדיקו בדיקה נוספת.

בני , חולה קרוהן אמור לעבור בקרוב ניתוח מעי. עקב מצבו הקשה הוא היה מאושפז מספר שבועות והיה בצום מוחלט והיה מחובר לערוי הווריד. עכשיו ,בבית נאסר עליו לאכול וכל תזונתו עד הניתוח היא באמצעות TPN. מלבד זה שהוא "משתגע" מרעב וכל הזמן מפנטז על אוכל רציתי לדעת האם השבתת הקיבה והמעיים לתקופה כל כך ארוכה יכולה להביא לניוון הקיבה כפי שקורה לכל איבר בגוף שלא מפעילים אותו.דבר שיביא לבעיה בחזרה לאכילה "נורמלית" בעתיד (לאחר הניתוח) . שמענו מחולים אחרים ,שאחרי אכילה של נוזלים (מודלן) בלבד היתה בעיה וקשיים גדולים לחזור למוצקים . האם כך יהיה לאחר הערויים וה TPN??? האם ותוך כמה זמן אחרי הניתוח חוזרים לאכילה כפי שהיה לפני ההתדרדרות? אודה לך מאד על תשובתך אמא מוטרדת של חולה לפני ניתוח

אני הייתי בתום חודשיים עם TPN כשבנך יחזור לאכול לא תהיה שום בעיה

אמא מוטרדת שלום לאחר הניתוח ניתן לחדש את הכלכלה דרך הפה כאשר המעי מתאושש מהניתוח עצמו (לרוב ימים בודדים) ואין חשש ל"התנוונות" הקיבה או שאר מערכת העיכול. בהצלחה!

שלום רב אני סובלת מפיסטולה בין הרקטום לנרתיק. את הפתח (הקטן) רואים כ2 ס"מ מפתח הנרתיק את הפתח ברקטום לא ראו. הפיסטולה נוצרה לפני כ-5 שנים עקב זיהום. ברצוני לדעת מהן דרכי הטיפול ,כל הרופאים שראיתי עד כה טענו שאין מה לעשות והניתוח אינו קל ולא מבטיח הצלחה.

שלוה שלום, ראשית התנצלותי על כך שפספסתי את הודעתך. פיסטולה בין הרקטום לנרתיק היא מעין תעלה קצרה בין 2 איברים אלו, שיכולה לגרום להפרשה של תוכן צואתי דרך הנרתיק. פיסטולה כזו יכולה להגרם עקב זיהום של אחת הבלוטות סביב פי הטבעת, יכולה להיות תוצאה של טראומה מקומית (ואפילו אחרי לידה), ויכולה להיות קשורה במחלת קרוהן, בה יש דלקת של המעי וזיהומים סביב פי הטבעת. פיסטולה כזו לרוב אינה מסוכנת ואינה גורמת לזיהומים של מערכת המין למשל, אך יכולה להיות כרוכה בפגיעה ניכרת באיכות החיים ובמבוכה רבה, ולכן האינדיקציה העיקרית לתקנה היא איכות החיים, וההחלטה אם את רוצה לנסות לתקנה ומה את מוכנה לעבור בשל כך (ולעיתים גם איזה סיכון את מוכנה לקחת בשל כך) תלוי במידת הפגיעה באיכות חייך, ורק את יכולה להחליט אם את רוצה לנסות לתקנה או לא. לא נכון להגיד שאין מה לעשות. ניתן לתקן פיסטולות כאלה בניתוח, אך נכון הוא הדבר שלא מדובר בניתוחים עם 100% הצלחה, ולעיתים יש כשלונות ואף סיבוכים. ישנם מספר סוגי ניתוחים שניתן לבצע, חלקם יותר גדולים ומורכבים וחלקם פחות, ואין באפשרותי לומר אילו מהניתוחים יכול להתאים לך ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי המתמצא בתחום זה לבדיקה, בירור (למשל אולטרסאונד להדגמת שלימות השרירים במרווח בין הרקטום לנרתיק, אם אי פעם ילדת דרך הנרתיק), ודיון בנוגע לאפשרויות הטיפול.

לדר' עודד זמורה שלום! עיינתי בפורום והתרשמתי מיחסך למשתתפים ומרצינות ומהירות התשובות. כל הכבוד! בעייתי הובחנה בקולונוסקופיה כדיברטיקולוזיס.אני בת 55 ובריאה באופן כללי.מאז שהובחנתי לפני כ 8 חודשים סבלתי ועדיין סובלת מהתקפי כאבי בטן ושילשולים וחום שהובחנו כדיברטיקוליטיס וטופלו באנטיביוטיקה (כ 5 פעמים בתדירות ממוצעת של אחת לחדש) בנוסף אני סובלת מטחורים עם דימומים קלים,ללא כאבים (טופלתי בעבר בקשירה ,לפני כן פעולה נוספת שאינני יודעת מהי, וטיפלה בדימום רציני ועזרה לחלוטין.הומלץ לי עוד קשירה שלא ביצעתי) אני מטופלת ע"י גסטרואנטרולוגית,אך אינני שקטטה מאחר שהתסמינים אינם מדוייקים וכאבי הבטן בחלק מהמקרים אינם בצד שמאל אלה בשיפולי הבטן ,במרכז. האם יש קשר לטחורים? האם תוכל ליעץ לי איזה בדיקות נוספות לערוך? אולי אורולוגיות,? אלרגיות? האם יש המלצה על המנעות ממזונות מסויימים? בתודה מראש חוה

חוה שלום, לאנשים רבים יש שינויים מבניים במעי הגס הנקראים דיברטיקולים (או דיברטיקולוזיס), ורק חלקם הקטן מפתח דלקות (דיברטיקוליטיס). אם יש לך אירועים חוזרים ואת לא בטוחה שהם אכן דיברטיקוליטיס, כדאי לבצע באחד ההתקפים CT בטן (בזמן התקף) על מנת להוכיח את האבחנה. אם לא תמצא דיברטיקוליטיס, כדאי להתחיל לחפש בכוונים נוספים. אגב, לדלקות חוזרות של דיברטיקוליטיס אנו מציעים פעמים רבות ניתוח להסרת המקטע החולה. סעיפים (דיברטיקולים) במעי הגס הם שינויים במבנה המעי הגס השכיחים באוכלוסיה המערבית, ושכיחותם הולכת ועולה עם הגיל. הסעיפים הם מעין כיסים צדדיים המתבלטים מדופן המעי הגס החוצה. סעיפים שכיחים יותר במחציתו השמאלית של המעי הגס, ובעיקר בקטע הנקרא "סיגמואיד", אבל יכולים להיות בכל איזור של המעי הגס. נראה כי תזונה עניה בסיבים השכיחה בעולם המערבי, גורמת לעליית לחץ בתוך המעי הגס וליצירה של סעיפים לאורך השנים. רוב האנשים להם יש סעיפים אינם חשים בכך כלל והדבר אינו מפריע לאיכות חייהם. אולם לעיתים מופיע סבל, שיכול להתבטא בטווח רחב של סימפטומים, החל מכאב קל ועד לזיהום קשה המצריך ניתוח דחוף. כאשר נוצרת דלקת באחד הסעיפים, יכול כל מקטע המעי הסמוך להיות מודלק (מצב המכונה "דיברטיקוליטיס"). במצב זה מופיעים בד"כ כאבים עזים מלווים בחום ותחושה כללית רעה. במקרים קיצוניים יכולה דלקת כזו לגרום להתנקבות של המעי ולדלקת מפושטת בבטן, הדורשת ניתוח דחוף. סיבוך פחות שכיח של מחלת סעיפים הוא דימום אל תוך המעי הגס, שיכול להיות לעיתים בכמות רבה ואפילו מסכנת חיים, הדורש ניתוח דחוף. כאשר הסעיפים לא גורמים לשום סבל או סיבוכים, אין צורך לטפל בהם. מומלץ לשמור על כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים, כגון ירקות, לחם מחיטה מלאה וכדו' (מומלץ לקבל יעוץ דיאטיקאית מסודר), בכדי להאט את התקדמות מחלת הסעיפים. כאשר ישנם כאבים חזקים או סימני דלקת יש צורך להיבדק על ידי רופא. דלקות קלות יכולות להיות מטופלות באנטיביוטיקה דרך הפה, אולם דלקות קשות יותר דורשות אשפוז ואנטיביוטיקה תוך ורידית. לעתים רחוקות הדלקת מחמירה למרות הטיפול התרופתי, ואז יש צורך בניתוח דחוף על מנת להוציא את הקטע החולה. מתי יש צורך בניתוח • ניתוח דחוף אינו שכיח בחולים עם מחלת סעיפים, אולם לעתים נזקקים לו במקרים של דלקת קשה, התנקבות תהליך דלקתי לתוך הבטן, או דמום בלתי נשלט. פעמים רבות בניתוח דחוף לא ניתן לחבר את שתי קצוות המעי (שלפני ואחרי המקטע הנכרת) בחזרה באותו זמן, ויש צורך להתקין באופן זמני סטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. לאחר מספר שבועות, כשהאיזור מחלים, ניתן לסגור את הסטומה בניתוח נוסף. • ניתוח מתוכנן מוצע פעמים רבות כאשר יש התקפים חוזרים של דלקת על רקע סעיפים, במטרה למנוע דלקות נוספות בעתיד, ולהקטין את הסיכוי לניתוח דחוף ולסטומה זמנית. באנשים צעירים אנו מעריכים כי הסיכוי לדלקות נוספות בהמשך חייהם גבוה ולכן לעתים נציע להם ניתוח מתוכנן כבר לאחר הארוע הראשון של דלקת. בניתוח כורתים את האיזור הנוטה ליצור דלקות, מתוך שאיפה לחבר את המעי שלפני איזור זה אל המעי לאחריו. בדרך כלל תפקוד המעיים והיציאות לאחר הניתוח לא שונה במידה רבה מזה טרם הניתוח.

לדר' זמורה שלום! מאוד מודה לך על תשובתך המפורטת (והמפחידה משהו). איך מגיעים לבדיקת CT בזמן התקף ? האם לא הרופא המטפל והמאבחן הוא זה אשר צריך להפנות לפי שיקול דעתו ?האם בני גילי (55)נכללים בקטגוריית האנשים הצעירים שציינת בתשובתך שמומלצים לניתוח מתוכנן ?אגב:מעולם לא סבלתי מעצירויות,להיפך! אז מה יכולה להיות הסיבה? האם אתה יכול להמליץ לי על רופא להתייעצות נוספת לנושא זה?(האם אפשר להגיע אליך במסגרת כללית מושלם?האם התמחותך הינה גם גסטרו?) שוב תודה חוה

שלום רב, האם ממצא ב-CT בטן ואגן של :"דיברטיקולים בקולון הדיסטלי" יכול להסביר היסטוריה ארוכה של כאבים בבטן ימין מתחת לצלעות,מלווה במקרים רבים בחום (עד 38)ועייפות ? האם ניתן לבדוק משהו בזמן התקף. קולונסקופיה (לא בהתקף) -ללא ממצא. תודה אילן

שלום רב, גיליתי לאחרונה מעין בליטה כדורית לא כואבת בקצה החלחולת (ממש קרוב לפי הטבעת). שאלתי היא: האם יתכן וזה גידול/פוליפ? האם יתכנו פוליפים באיזור זה? האם יש מקום לדאגה? אם אכן זהו פוליפ/גידול, מהי הבדיקה המומלצת לעשות ע"מ לאמת/לבטל חשד זה? האם ניתן בבדיקה רקטלית ידנית לאמת/לבטל חשד זה או שדרושה בדיקה ממוכשרת? מיהו הרופא שצריך לבצע בדיקה שכזו? פרוקטולוג? גסטרואנטרולוג? כירורג קולורקטאלי? להתייחסותך המלומדת אודה. האלמוני המודאג.

לאלמוני המודאג שלום גידולים ופוליפים נדירים באיזור פי הטבעת, והרבה יותר שכיח טחור חיצוני בולט או טרומבוטי (אפילו ללא כאב), אבל בכדי שגם אתה וגם אנחנו נוכל להיות רגועים כדאי להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג (פרוקטולוגיה היא חלק מתחום הכירורגיה הקולורקטאלית)

היום, יום א', עברתי בדיקת קולונוסקופיה, אשר הופסקה באמצע. "המכשיר הוחדר עד עומק של כ50 ס"מ מפי הטבעת ככל הנראה איזור כפף הטחול, במקום זווית חדה מאוד שלא מאפשרת מעבר אנדוסקופ"...."עקב כאבים הבדיקה הופסקה".. נקבע לי תור שוב לאותה הבדיקה בשבוע הבא, השאלה שלי, האם יש אפשרות לבצע את הבדיקה תחת הרדמה מלאה?? הרי מה ההבדל בין הפעם הזו לפעם הבאה?? לא נראה לי שהאיברים ישנו זוויות וצורות בשבוע הזה...

יערית שלום, בהחלט יתכן שמה שלא הצליחו היום יצליחו העוד שבוע. יום אחר, יד אחרת, זוית אחרת, וכו'. ניתן לבצע בדיקה בהרדמה כללית אך זה דורש התארגנות שונה לחלוטין כולל הכנה להרדמה, ותור ארוך בהרבה, כך שהייתי בכל זאת מנסה שוב שבוע הבא.

אם אני אמור לשתות בקבוק סופודקס בשעה 20:00 בערב ,כמה שעות אחרי השתיה של הבקבוק יהיה לי יציאות ? ,האם זה יכול להיות כל הלילה או שזה סיפור של שעה שעתיים? כמה מ"ל יש בבקבוק סופודקס והאם צריך לשתות אותו בבת אחת ? המון תודה,שי

מנסיוני, אני הייתי צריכה לשתות בקבוק סופודקס ב-14:00 בצהריים ושוב אחד נוסף ב-20:00 בערב. בבקבוק אחד יש 45 מ"ל, שתיתי אותו בבת אחת, בפעם הראשונה מהלתי אותו במיץ- וזה היה מזעזע!!! לא מומלץ!!! בפעם השניה שתיתי אותו כמו שוט של משקה חריף... ובקשר ליציאות, תארגן לך משחקי חברה לשירותים.. אתה הולך לבלות שם המון... (מ2 בצהריים עד 12 בלילה היו לי יציאות....) שיהיה בהצלחה! והכי חשוב, רק בריאות!!!

חותם על כל מילה של יערית. בהצלחה.

האם ייתכן שבמשך חודש יש לי דימום בצואה (ולעיתים גם בנייר הטואלט בעת ניגוב) וזה בגלל פוליפ במעי הגס או שרק טחור יכול לגרום לדימום קבוע ומתמשך שכזה ? מידע רלוונטי נוסף הוא שמדי פעם יש כאב קליל מאוד בעת היציאה באיזור פי הטבעת ,מדי פעם זה אומר פעם בכמה ימים ,האם כאב זה יכול לנבוע מאותו פוליפ או שסביר להניח שיש לי גם טחורים ?

תומר שלום שלום, גם טחורים וגם פוליפ יכולים לגרום לדמם כגון זה ולא ניתן להבדיל ביניהם לפי צורת הדמם, ולכן אנו ממליצים לכל מי שיש דמם לעבור בדיקה כלשהי של המעי הגס (תלוי בגילך ובגורמי הסיכון שלך כגון הסטוריה משפחתית של בעיות מעי)

סובלת מפיסורה כבר מעל לשנה עם דימום רב לא מסוגלת לראות רופא בגלל המבוכה שבעניין.. רציתי לשאול על איזה משחות אתה ממליץ?: ניפדיפין או ניטרוגליצרין? שם של משחה אנטיביוטית שאפשר לקנות ללא מרשם? תודה רבה

רותם שלום, 1. משחות אנטיביוטיות לא נחשבות יעילות בטיפול בפיסורה 2. לניפדיפין ולניטרוגליצרין כנראה יעילות דומה אך לניפדיפין פחות תופעות לואי. שתיהן תרופות מרשם. 3. ממליץ מאד להתגבר על הבושה ולגשת בכל זאת לכירורג קולורקטאלי, במקום לסבול זמן כה רב. אחרי הטיפול תגלי שהשד לא היה נורא כל כך.

שלום רב, ברצוני לדעת מה זה פיסורה, וכיצד מטפלים בפיסורה ? הודה לך על תשובתך.

פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. עזרקאין היא רק משחה מאלחשת המקטינה את תחושת הכאב ואינה מטפלת במקור הבעיה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. אם יש לך דימום דרך פי הטבעת, לרוב אנו ממליצים לבצע בדיקה כלשהי של המעי הגס, או לפחות של חלקו הסופי, על מנת לשלול דמם ממקור זה (גם אם אכן יש פיסורה). סוג הבדיקה תלוי במידה רבה בגילך וברמת הסיכון שלך לפתח ממצאים במעי הגס, כגון הסטוריה משפחתית של מחלות מעי. לעיתים אנו דוחים את הבדיקה עד שמצב הפיסורה משתפר.

שלום רב, האם עצירות ובכלל ישיבה ממושכת בשירותים יכולה לגרום לטחורים\פיסורה או נזק אחר? בתודה מראש, רני.

כן! גם לטחורים, גם לפיסורה, וגם לנזקים אחרים לאיזור רצפת האגן. מומלץ להמנע מעצירות על ידי דיאטה עשירה בסיבים תזונתיים, שתיה מרובה, ופעילות גופנית. אם עדיין תסבול מעצירות מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג המומחה לתנועתיות מערכת העיכול לבירור.

שלום ד"ר עודד זמורה, אני חולה בקורהן ועברתי ניתוח לניקוז ופתיחת אבצס. מאז ניתוח האבצס אני סובלת מחוסר שליטה בגזים. אני מצליחה רוב הזמן ע"י תזונה לגרום לכך שלא יהיו לי גזים אך כאשר יש גזים מעל לחץ מסוים אני לא שולטת (אני מצליחה לכווץ את הסוגר אך למרות הכיווץ יש פליטה של חלק מהגזים). הדבר פוגע באיכות חיי ואני נמנעת מלעשות מספר פעילויות שחשובות לי מאוד. אשמח אם תוכל לענות לי על מספר שאלות שמטרידות אותי כבר הרבה זמן: 1. האבצס היה ממוקם בצד שמאל של פי הטבעת. בהתחלה הסימפטום היחידי היה אי נוחות. לקח כמה חודשים עד שיצאה גבעה ולכן עד שאבחנו אותו הוא גדל לקוטר של 3 ס"מ ואולי אף יותר (האולטרסאונד בוצע כמה שבועות לפני הניתוח). מה קורה לשרירים שהיו בחלל אליו התפשט האבצס? האם הם "גדלים חזרה" או שיש סיכוי שאכן מסת השריר קטנה? 2. לאבצס הזה היה פתח של ניקוז לתוך האנוס. כל פעם שלחצתי על ה"גבעה" המוגלה הייתה משפריצה לתוך האנוס. לכן המנתח הסביר לי שבמקום לפתוח את הגבעה הנמצאת מחוץ לפי הטבעת עדיף להרחיב את הפתח שבתוך פי הטבעת. לטענתו אם יחתוך פתח לניקוז מבחוץ תיווצר פיסטולה. כמובן שמאוד שמחתי שאפשר לנקז מתוך פי הטבעת מבלי שיהיה חשש ליצירת פיסטולה אך לצערי מה שאני דמיינתי כהרחבה של 1 ס"מ התגלה לי בסוף הניתוח כהרחבה של כמעט 3-4 ס"מ. החתך התחיל בעומק של 1 ס"מ בתוך פי הטבעת והמשיך עד 2 ס"מ מחוץ לפי הטבעת (אולי אפילו יותר). לקח לחתך שנה להתרפא והמהלך החודשים הראשונים יכולתי לראות דרכו את הבפנים של עצמי – מבהיל ביותר!!. יצאתי ממש בשוק מכל העניין הזה במיוחד לאור העובדה שקיבלתי לפני הניתוח את התחושה שהחתך יהיה קטן ולא יצא מחוץ לפי הטבעת. האם זה באמת אורך אופייני הדרוש לניתוח אבצס בקוטר 3 ס"מ? ומדוע למעשה האריך המנתח את החתך עד לכמה ס"מ מחוץ לפי הטבעת? הרי בצורה זו החלק העליון של הספינקטר החיצוני נקרע לגמרי... 3. אני יכולה היום לחוש עם האצבע שבצד של הניתוח אין אותה כמות שרירים כמו בצד של ללא הניתוח. כמו כן היכן שהחתך השריר לא נסגר כמו שצריך (לפי תחושה שלי אם האצבע). הסגירה עם השריר בעצם לא הרמטית. הגסטרולוג שלי המליץ לי על ביו פידבק אבל אם יש חלילה קרע של הסוגר – האם ביו פידבק יכול לעזור? 4. בבדיקת מנומטריה שעשיתי לאחרונה נתקבלו לחצים תקינים בזמן מנוחה: 105 mm Hg בספיקטר פנימי ו- 104 mm Hg בספיקטר חיצוני. אך בכווץ מקסימלי 155mmHg. גילי 27. מה היה אמור להיות הלחץ בזמן כיווץ? 5. הבנתי שבבדיקת מנומטריה ניתן לקבל מידע על הסימטרייה בלחצים. אם לא רשום בתוצאות דבר על הסימטרייה האם זה אומר שאין אסימטרייה בלחצים? או שפשוט לא בדקו? המון תודה וסליחה על האריכות.

שלשמחתי אין כרגע סימפטומים אחרים מלבד חוסר השליטה. תודה.

למחפשת הבריאות, אני מאחל לך מכל הלב שתמצאי אותה. איני יכול לדון בטיב הפעולה הכירורגית שעברת, מאחר שלא הייתי בחדר הניתוח באותו הזמן, ואין לי דרך לדעת מה היה נחוץ לעשות כדי לטפל ביעילות באבצס. יחד עם זאת, חתך כגון זה ופגיעה במבנה העגול והסימטרי של פי הטבעת יכולים לגרום לפגיעה בשליטה. המנומטריה מצביעה על כך שלחת המנוחה שלך כנראה תקין, והלחץ שאת מייצרת בכווץ יזום של השרירים גבולי. לא ציינת מה היו מדדי התחושה (ניפוח בלון) והגמישות (=קומפליינס)באיזור פי הטבעת ביופידבק לא כרוך בכל סיכון, וגם אם יש פגיעה בשלמות שריר הסוגר כדאי לנסות אותו כאמצעי טיפול ראשוני. אם בסיום הטיפול את עדיין סובלת, ניתן לנסות לעזור באמצעים פולשניים חדשניים כגון הזרקת קולגן לאיזור החתך לאיזון אסימטריה, ועוד אמצעים חדישים, אולם אלו אמצעים פולשניים הכרוכים בסיכון קטן (בחולת קרוהן) ולכן סביר לנסות קודם לכן ביופידבק. כמו כן, לצערנו רוב השיטות החדשניות האלה לא בסל הבריאות ודי יקרות.

תודה רבה על על התשובות, אני בהחלט אנסה את הביופידבק. לגבי מדדי התחושה והגמישות בפי הטבעת בבדיקת המונומטריה אלו הן התוצאות שקיבלתי: Recto anal inhibitory reflex: present for 16 ml Rectal sensation: First sensation vol 50 ml Need to defecate vol 130 ml First painful sensation vol 300 ml האם זה תקין? לגבי הזרקות קולגן: מצאתי באינטרנט מידע אך לא מצאתי אף מחקר בנושא הזרקות קולגן וקרוהן. האם ידוע מהי הסטיסטיקה בהזרקות אלו בחולי קרוהן? שוב, המון תודה על התשובות...

אבחנו אצלי אבצס בראש עכשיו השאלה שלי מה הם הסיבות שיכולות לגרום לאבצס לכנס לי לראש כי הבנתי שזה נדיר ואיך אני נפטר ממנו בתודה מראש עידו

לפני שבוע המליץ לי הרוקח בבית המרקחת של קופת חולים מכבי על פתילות חדשות ומגבונים בשם "פרוטו אובלפיכה", אחרי 4 ימים של שימוש נראה לי שזה ממש תכשיר טוב. האזור נרגע אחרי תקופה ארוכה שהשתמשי בפרוקטו גליבנול ולא גרם לשיפור משמעותי. די מוזר שלא שמעתי על זה קודם. האם מישהו מכיר את התכשיר?

גם אני איני מכיר. אנסה לברר.

לאחר לידה עם שעתיים צירי לחץ- שגרמו לטחורים במשך חודשים, ניסיתי פרוקטו גליבנול- שלא עזר כלל, ונרות פרוקטו אובלפיכה הצילו אותי פשוט. מומלץ מומלץ

עברתי ניתוח של פיסטולה שבו שמו לי סיטון שהסיטון נפל לבד לפני שבוע אך מאז יש לי דימום חוזר יומיים אחרי שנפל היסטון הייתי אצל רופא שאמר שהפצע לא נסגר לגמרי האם זה בסדר שיורד דם האם זה יפסיק לבד. האם מותר לעשות ספורט בתקופה שכזאת שיש דימום מה לעלי לעשות תודה רבה ככל תשובה תעזור אני ממש לא ידוע מה לעשות

יוני שלום כרגע יש לך פיסטולה ללא סיטון בתוכה, והסיכון העיקרי יכול להיות הווצרות זיהום ואבצס. אין בעיה עם דמם קל ואין מניעה לעסוק בספורט. אם יופיעו סמני אבצס או זיהום מקומי יש לפנות בדחיפות לכירורג או למיון.

אני בן 29 ואני רוצה לדעת האם עכשיו אני אצטרך לעשות ביקורת(קולונסקופיה) כל שנה ? ,האם יש לי סיכוי יותר גבוה שיהיה לי שוב פוליפ בעתיד או שאם הסרתי את מה שהיה לי אני חדש ?

מוטי שלום, לא ניתן לענות על שאלה זו בצורה אחראית מבלי לדעת מהי הסיבה בגינה עברת קולונוסקופיה, מה היו ממצאי הבדיקה המלאים, ומה התשובה הפתולוגית של אותו פוליפ.

עברתי קולונסקופיה קצרה ונתגלה פוליפ (על גבעול) וכעת אני צריך לעבור קולונסקופיה מלאה (חדירה אנאלית) ורציתי לדעת האם הוצאת הפוליפ זוהי פעולה כואבת והאם יהיו כאבים אחרי הפעולה ? שאלות נוספות בנושא: 1. איך בדיוק מוציאים את הפוליפ אם רק צינור עם מצלמה מוחדר לתוך המעי ? 2. האם הטשטוש שאני אקבל לפני הבדיקה יגרום לי לא להרגיש כלום מהבדיקה או שרק להרגיש מנומנם ועדיין להרגיש אי נוחות כי הבנתי שהצינור יגיע עד למעי הדק וזו דרך די ארוכה מפי הטבעת ? תודה מראש,יריב

יריב, במכשיר הקולונוסקופיה יש בנוסף למצלמה גם תעלה דקה דרכה ניתן להעביר ציוד באמצעותו ניתן לבצע כריתת פוליפים. הבדיקה מבוצעת בטשטוש ולרוב לא תרגיש כל אי נוחות, ואם תרגיש שאתה בכל זאת מדי סובל פשוט תבקש עוד טשטוש עד שתהיה נינוח ורגוע. בהצלחה.

דר שלום רב, אני סובלת מזה כשנתיים מגרד בפי הטבעת. שמתי לב שהגרד מתחיל/מתגבר כאשר אני מרגישה צורך ללכת לשירותים אך מסיבה כלשהי אינני מצליחה להוציא (או שאין שירותים שאני מרגישה בו נוח בסביבה או שפשוט "לא יוצא לי"). בדיקת צואה (פעמיים) הראתה שאין תולעים. כירוררג טען שמדובר בטחורים פנימיים ונתן לי טיפול בפרוקטוגליבנול, נרות ומשחה שלא עזר (פעמיים אותו טיפול). מה יכולה להיות הסיבה לגרד וכיצד ניתן לטפל? הבעיה גורמת לחוסר נינוחות ומציקה מאוד. ברצוני לציין שאני מתקלחת פעמיים ביום ומנקה תמיד במגבונים לאחר ביקור בשירותים. בתודה מראש וכל טוב

גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה לנבוע ממגוון של סיבות שונות, כמעט כולן שפירות ואינן מסוכנות, אך מאד מטרידות, ולכן מצדיקות התייחסות רצינית. מומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי על מנת לנסות להגיע לאבחנה ולהתאים טיפול. האנשים עם גרד אנאלי לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת

שלום אני חולה קרוהן במעי הגס וכן אני נשא איידס אני סובל מפיסטולות ועד עכשיו היה לי חוט סיטון שנפל אבל עדיין יש לי אי נוחות בפי הטבעת מה עלי לעשות ? האם העובדה שאני נשא איידס משפיעה לרעה ? האם יסכימו לתת לי טיפול למרות זאת כי אני מאוד מתבייש בזה ולא יודע מה לעשות . ( באייד אני בטיפול ובמעקב ואני בסדר ) הבעיה זה הפיסטולה הנוראית ועכשיו האי נוחות שיש לי מה עלי לעשות?

יוני שלום, בוודאי שאנו נותנים טיפול רפואי מלא לנשאי איידס, תוך שמירה על כל כללי הזהירות למנוע הדבקה של הצוות ומטופלים אחרים. הטיפול בך יכול להיות מורכב מאחר שטיפולים נגד קרוהן שמדכאים את מערכת החיסון יכולים להיות בעיתיים אצלך, אבל מבחינה כירורגית אין כל סיבה לא להכניס חוט סיטון חדש אם אתה זקוק לכך. אנא פנה לכירורג קולורקטאלי עם מידע מלא על מצבך הרפואי בהקדם.

בעייתי במקרה זה?

שלום, מבדיקת סיגמוסקופיה הוסקה מסקנת M\P הבאה: ULCERATIVE PROCTITIS בינתיים עד קבלת תוצאות הביופסיה קיבלתי נרות רפאסל 1 גר' האם תרופה זו היא טיפולית או קוסמטית (להקלה)?? האם תרופה זו תפתור את הבעיה??

דנה שלום, Ulcerative proctitis היא דלקת של רירית הרקטום, כחלק ממחלת מעי דלקתית שנקראת ulcerative cilitis, ובעברית דלקת כיבית של המעי הגס. דלקת כיבית של המעי הגס (אולצרטיב קוליטיס) היא מחלה כרונית של המעי הגס שתוקפת פעמים רבות אנשים צעירים, ומתבטאת לרוב בעיקר בשלשולים וכאבי בטן. לצערנו לא ידוע היום בדיוק מה גורם למחלה זו, ואין לנו תרופה טובה שיכולה לרפא את המחלה. מטרתנו העיקרית בטיפול התרופתי היא לאפשר ללוקים במחלה איכות חיים טובה שתאפשר לעשות כל מה שמישהו צעיר בגילך רוצה לעשות בחיים, כולל לימודים, עבודה, משפחה וכד'. נרות רפסאל מכילות תרופה נוגדת דלקת שיכולה לשפר את איכות החיים באופן ניכר, אך לעיתים היא אינה מספקת ומדרשות תרופות חזקות יותר. מאחר שמדובר באבחנה של מחלה כרונית, חשוב מאד לחכות לתשובות הביופסיות ולוודא שאין מדובר בבעיה אחרת כלשהי כגון מחלה זיהומית. מחלת אולצרטיב קוליטיס היא "חתונה קתולית" עם גסטרואנטרולוג, וחשוב למצוא גסטרואנטרולוג טוב שיש ביניכם קשר טוב ושפה משותפת.

שלום, מזה כחצי שנה אני סובל מגירוי עז בפי הטבעת המלווה בגירודים מציקים לאורך כל שעות היום. לפני כשלושה חודשים הייתי אצל כירורג, שאיבחן בפיסורה בשלבי ריפוי וטען כי אין כל צורך בטיפול רפואי או תרופתי כלשהו. בשבועות האחרונים המצב החריף, והגירוי מלווה בהפרשות ואף התפשט לאזורים נוספים סביב פי הטבעת. האם יכול להיות שלא מדובר בפיסורה, אלא במשהו רציני יותר ? הרוקח המליץ לי על משחה בשם HAMAMELIS שאכן מרגיעה את המקום באופן זמני, אך לאחר הפסקה של יום במריחה - הגירוי חוזר למצבו המקורי. המצב די מטריד, כי מבחינתי הכירורג הוא הסמכות הטיפולית, אך מצד שני הוא אומר שאין סיבה לדאגה, בעוד שהמצב בחצי שנה האחרונה הוא ללא שינוי... אודה לעצתך, דור.

דור שלום טוב שאתה מתייחס לכירורג כסמכות הטיפולית, אולם אם הסבל הולך ומחריף כל כירורג היה אומר לך שמומלץ להבדק שנית. ראשית, כל אחד מאיתנו יכול לפעמים לטעות, ושנית, לעיתים דברים משתנים עם הזמן, ואבחנה שהיתה נכונה לפני חצי שנה לא בהכרח נכונה היום. לכן מומלץ מאד לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה חוזרת. גרד אנאלי יכול להגרם מסיבות רבות, כמעט כולן שפירות ואינן מסוכנות, אך מאד מטרידות, ולכן מצדיקות התייחסות רצינית.

http://www.cooksis.com/products/surgisis_afp/index.html לדר' זמורה ברשותך שאלה : פורסמו הצלחות בשיטת הקולגן בעיתונות הרפואית וברשת. האם זה אכן כך? (87% הצלחה) ואם כן מדוע לא עוברים מידית לשיטה זו? (בהנחה שהמטופל יקנה את החומר,ויחסכו ימי אישפוז בשיטת המתלה, יחסך סבל והחלמה ארוכה, ויורדו אחוזי הכישלון מסיבוכים כגון דימומים,פגיעה בסוגרים) גם כלכלית לקופח זה ישתלם ככל הנראה... מענינת אותי דעתך. תודה.

הטיפול בפיסטולה גבוהה סביב פי הטבעת אכן מאתגר ואינו פשוט. הפלג הקולגני הוא מוצר חדש שקיים בעולם פחות משנתיים ובארץ כשנה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר. בספרות הרפואית פורסם עד היום רק הנסיון של הקבוצה שפיתחה את הפלג, והתוצאות הן אכן בשיעור שאתה מצטט. יחד עם זאת, אנו יודעים שברוב הפיתוחים החדשים, כאשר השימוש בהם הופך נרחב, ולא רק בקבוצה הראשונית שפיתחה את המוצר (ולרוב בחרה "בפינצטה" חולים לניתוח זה), שעורי ההצלחה יורדים במידה מסויימת, ואכן בכנס בין לאומי ממנו חזרתי היום רבים טענו ששעורי ההצלחה שלהם נמוכים ממה שפורסם. למרות זאת, מדובר בפעולה כירורגית פשוטה יחסית עם סיכון ניתוחי נמוך, ובפיסטולות גבוהות, בהם ניתוחים הכוללים חיתוך שרירי סוגרים אינם אפשריים, שווה לנסות פעולות פשוטות יותר ובעלות סיכון נמוך כגון פלג קולגן או דבק ביולוגי כפעולה ראשונית, ואפילו אם רק ב 50% נגיד זה יחסוך ניתוח גדול יותר, בעיני זה עדיין שווה. לגבי שהיקול הכלכלי, אתה צריך לשאול את מי שמנהל את מערכת הבריאול (שלא תמיד הגיונית) בארצנו, אך לפי החוק לא ניתן לבקש מחולים לקנות מוצרים לשימוש בבתי חולים ציבוריים, וקשה מאד לשכנע בתי חולים ציבוריים לקנות מוצר שעלותו גבוהה יותר ממה שבית החולים מקבל עבור הניתוח כולו, לכן לצערי כיום אנו מבצעים ניתוחים אלו בעיקר במערכת הפרטית. פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיסטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם בדרך כלל כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. יחד עם זאת, במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות כגון מחלת קרוהן קיימת נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. אם יש לך בנוסף לפיסטולה תלונות אחרות הקשורות במערכת העיכול לדעתי יש מקום לבצע בדיקות לאבחן או לשלול מחלת קרוהן (בד"כ קולונוסקופיה והדמיה כלשהי של המעי הדק), מאחר שאם הפיסטולה קשורה במחלת קרוהן, זה משנה במידה מסויימת את הגישה הטיפולית לפיסטולה זו. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול שמרני או תרופתי לרוב אינו מרפא פיסטולה שאינה קשורה במחלת קרוהן. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, ניתן לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. יחד עם זאת, פעמים רבות, כירורג קולורקטאלי מיומן יוכל להעריך את כמות השרירים המוכלת בפיסטולה זו בבדיקה במרפאה או בחדר ניתוח, ללא צורך בבדיקת הדמיה. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך בניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. חוט סיטון יכול לעיתים לחתוך בהדרגה את תעלת הפיסטולה, אולם לעיתים אינו חותך את כל התעלה ולא מביא לריפוי מלא. אחד הניתוחים המקובלים לטיפול בפיסטולות גבוהות מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח זה חוסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר הוא פלג הקולגן, המיוצר מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה גבוה יותר משל דבק.

עברתי את הבדיקה קולונוסקופיה ואמרו לי שיש לי רכיב זהומי וקבלתי אנטיביוטקה דוקסלין לשבע ימים מה זה אומר רכיב זיהומי למרות שלקחתי את האנטיביוטיקה התכבציות בבטן לא עברו בכלל מה אתה ממליץ לי

ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב השתתפות בכנס מקצועי בחו"ל. הציטוט של תשובת הקולונוסקופיה אינו שלם ולא ניתן להסיק ממנו כפי שהוא מאום. אם את מעוניינת, אנא צטטי את התשובה המלאה, או הוועצי עם הגסטרואנטרולוג המטפל.

שלום, אני בת 25 רציתי בבקשה לשאול האם שנים רבות (בערך 15 שנה) של הימנעות מלתת צואה בזמן והתאפקות (בשל שירותים לא סטרילים או מתוך הרגל), עלולים לגרום להיווצרות גידולים או פוליפים במעיים? עליי לציין כי מבחינת היסטוריה משפחתית, סבי נפטר מסרטן מעי גס כשהיה בן 80 תודה מראש

שירה שלום, אין הוכחות טובות שהתאפקות כרונית מגבירה את הסיכון ללקות בגידולים שפירים או מאירים של המעי הגס (למרות שישנן תאוריות לא מוכחות לפיהן זמן חשיפה ארוך לחומרים הנמצאים בצואה ואולי יכולים לעודד שינויים ברירית המעי יכול אולי תאורטית לגרום לשינויים כאלה). לעומת זאת, אנו מאמינים שהתאפקות כרונית יכולה לגרום עם השנים לפגיעה בתפקוד רצפת האגן, תנועתיות המעי, טחורים, ועוד מרעין בישין.

שלום דוקטור אני בן 74. לפני שבועיים החלו כאבים חזקים בפי הטבעת. בדיקה העלתה שהתפתחה שם בליטה כדורית. קיבלתי מרופא מטפל 30 כדורי צפורל- אנטיביוטיקה. הכאב פחת, אך מעט מאוד. ואני עדיין סובל מאוד מכאבים. אודה לך אם תוכל להפנותני לטיפול מתאים. נכון לעכשיו תורים לפרוקטולוג הינם לעד חודשיים ואינני יכול לסבול את הכאבים. האם יש אפשרות להקל במשהו? בתודה על תשובתך הסבא הסובל

סבא שלום!, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב השתתפות בכנס מקצועי בחו"ל. תלונותיך מחשידות שיתכן שאתה סובל מאבצס סביב פי הטבעת, מצב הדורש לרוב טיפול כירורגי דחוף, ולכן אם הבעיה עדיין רלוונטית הייתי ממליץ כי תפנה בהקדם לכירורג, ואם כזה אינו זמין- לחדר המיון.

שלום רב אני חולה קרוהן מספר שנים ללא תופעות מיוחדות מלבד טחורים ופיסורה לאחרונה הפיסורה התחילה לדמם והתחלתי טיפול במספר משחות במקביל לטיפול התפתח אנאל אבסס מאחורי הרקטום מה שהוביל לניתוח בהרדמה מלאה שבו פתחו את האבסס וחיברו לו נקז אשר היה מחובר אליו כשבוע והפריש מוגלה כל הזמן לאחר שבוע (אחרי שההפרשות פחתו במידה ניכרת) הוציאו את הנקז. נאמר לי שבגלל מחלת הקרוהן המקום מחלים בצורה גרועה מאז הוצאת הנקז עברו עוד 5 ימים שחלקם התאפיינו בהקלה בכאביםבחלקם, ובחלקם חזרו הכאבים ועלה קצת החום (עד ל - 37.7) כיום אני מרגיש פחות או יותר כמו שהרגשתי לפני הניתוח פי הטבעת מכווץ מאד , יש כאבים אך לא עזים מידי ויש הפרשות שאלתי היא האם זה מהלך תקין של ההחלמה , האם לא אמורה להיות השתפרות הדרגתית בכאבים (כרגע זה יום טוב יום רע ) ? בנוסף מה התזונה הממולצת לאחר ניתוח כזה , בעקרון הרופאים אמרו לי לאכול כל דבר אבל ההגיון שלי אומר לי שצריך לאלכול תזונה זתשמור על בטן רכה אם כך המקרה אז מה לאכול ?? תודה

גם אני חולה בקרוהן שלא כל כך מתבטא בשילשולים אלא בסימפטומים בפי הטבעת. אני מצאתי תזונה שמאוד עוזרת לי להקטין את הדלקתיות בפי הטבעת: אני לא אוכלת את הדברים הבאים: סוכר לבן או חום (אבל כן אוכלת פירות טבעיים), שום דבר חלבי, לא אוכלת חריף, לא שותה אלכהול, ולא אוכלת קמח לבן (במקום זה קמח מחיטה מלאה או דגנים...ואני גם אוכלת סוגים מסוימים של פסטה), כמו כן אני לא אוכלת דברים חמוצים כמו פרות הדר או מלפפונים בחומץ וגם לא אוכלת בוטנים (לא יודעת למה דווקא הם מכל הפיצוחים עושים לי רע) אני כן אוכלת: דגים, עוף, לחם מחיטה מלאה, תפוחי אדמה, ביצים, ירקות, פירות (אבל לא פירות הדר), פירות יבשים, אורז, כוסמת , סוגים מסוימים של פסטה, סוגים מסוימים של פיצוחים ( אלא אם כן אני בדיאטה). כמובן שבקרוהן כל מקרה הוא אינדבידואלי ולא לכל אחד מתאימה אותה דיאטה אבל אני מכירה עוד מישהי עם סימפטומים בפי הטבעת שגם לה התזונה הזו ממש עזרה. התזונה הזו בעיקר מורידה את הדלקתיות באזור אבל כנראה שלא יכולה לפתור בעיה אקוטית הדורשת ניתוח או התערבות רפואית כלשהי . אבל יכול להיות שהיא תעזור לך להקטין את הסימפטומים. רק שים לב שבתזונה זו אין מוצרי חלב ולכן צריך להקפיד להשלים את הסידן בדרכים אחרות (אני אוכלת בשביל זה דגי סלמון, טחינה ומעט מוצרי סויה אבל אפשר גם עם כדורים). בכל מקרה תרגיש טוב :)

אלעד שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב השתתפות הכנס מקצועי בחו"ל. החלמה של אבצס פריאנאלי יכולה לקחת מספר שבועות, ובחולי קרוהן החלמה זו אכן יכולה להיות ארוכה יותר. לאחר כל ניקוז אבצס פריאנאלי יש סיכון ליצירת פיסטולה, בה הפצע החיצוני הופך לפתח המפריש באופן קבוע, ובמחלת קרוהן גם הסיכון לכך רב יותר. יחד עם זאת, אם לדעתך יש החמרה ניכרת במקום שיפור, מומלץ להבדק ללא שהיות, לוודא שלא נוצר אבצס נוסף. עדיף להבדק לחינם מאשר לפספס כשצריך. לגבי הכלכלה, אכן מבחינה רפואית אין המלצות ספציפיות, אולם כדאי להקפיד להמנע מעצירות.

שלום, בבדיקת מונומטריה- מה נחשב לחץ תקין (במ"מ כספית) בעת כיווץ יזום של הספינקטר? תודה רבה.

משובת מנומטריה מורכבת מנתונים רבים ולא ניתן להסיק מסקנות רק מנתון אחד בלבד. כמו כן, לחץ תקין משתנה בגילאים שונים, ולעיתים אף במעבדות שונות. כעקרון, לחץ תקין של פי הטבעת במנוחה הוא לפחות 70 והלחץ היזום בעת כווץ לפחות כפול מהלחץ במנוחה.

אני בת 26 וסובלת מגזים קבועים, הבעיה היא שהגזים מאוד מאוד לא נעימים ויוצרים ריח ממש חריף ודוחה. תמיד סבלתי מגזים ולא היה לי ריח כזה בעבר, זה התחיל בחודשים האחרונים. לא שניתי הרגלי תזונה ואני לא לוקחת תרופות חדשות או משהו כזה. ממה זה יכול לנבוע? לתשובתך אודה

ליבי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב השתתפות הכנס מקצועי בחו"ל. גזים יומיומיים במערכת העיכול הם דבר טבעי ותקין, ולכולם יש גזים באופן יומיומי. הגזים נובעים מ 2 סיבות עיקריות: מגזים שמיוצרים על ידי חידקים שחיים באופן טבעי במעיים, ומאויר שאנו בולעים מבלי להבחין בכך. לעיתים יש שינויים בכמות הגזים או באופיים, שיכולים לנבוע מסוג המזון שאנו אוכלים או מהרכב החיידקים במעי. ניתן לנסות לתקופה מסויימת להמנע ממאכלים שונים כגון קטניות (חומוס, עדשים וכד') ולראות אם זה עוזר. כמו כן ניתן לנסות תכשירים שניתן לקנות בבתי מרקחת ללא מרשם. ואם זה לא עוזר- לפנות לבדיקה לגסטרואנטרולוג העוסק בתנועתיות המעי.

שלום, אני בן 19, סובל מפיסורה. לאחרונה שמעתי שחיטוי של המקום עשוי לסייע לריפוי, האם מותר למרוח משחה של פולידין בפי הטבעת? כמו כן, כרגע יש לי משחה של ניפידיפין 0.2 ניטרוגליצרין 0.2. שמעתי על משחה עם ISDN, מה זה ISDN? האם זה ניטרוגליצרין או משהו אחר? תודה יוסי

יוסי שלום 1. חיטוי ושימוש במשחת פולידין אינם חלק מטיפול מקובל בפיסורה 2. ISDN זה ניטרוגליצרין פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. עזרקאין היא רק משחה מאלחשת המקטינה את תחושת הכאב ואינה מטפלת במקור הבעיה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. אם יש לך דימום דרך פי הטבעת, לרוב אנו ממליצים לבצע בדיקה כלשהי של המעי הגס, או לפחות של חלקו הסופי, על מנת לשלול דמם ממקור זה (גם אם אכן יש פיסורה). סוג הבדיקה תלוי במידה רבה בגילך וברמת הסיכון שלך לפתח ממצאים במעי הגס, כגון הסטוריה משפחתית של מחלות מעי. לעיתים אנו דוחים את הבדיקה עד שמצב הפיסורה משתפר.

שלום רב בן 41, כאבי בטן ממושכים(בעיקר בצד שמאל),עצירות,שלשולים,יציאות מרובות.ירידה במשקל. בצילום בטן חריפה-צואה רבה בצד ימין. ct בטן - פס אטלקטי עדין בסגמנט קידמי של rll טחול הודגם עם מספר ממצאים היפודנסיים בתוכו כאשר הגדול - 2 ס"מ הודגם תוכן צואתי רב במהלך הקולון במהלך הקולון היורד והסיגמה הודגמו דיברטיקולים מרובים ועיבוי דופן הקולון עם מעט טשטוש של שומן בסמוך סיגמה מפוטלת באיזור הרקטום סיגמה למרות חוסר מילוי אופטימילי,יש לציין חשד לתהליך רקמה רכה בעלת צפיפות בלתי הומוגנית כחלק מהסיגמה נצפה איזור מוצר אשר פרוקסימלית לא הודגם איזור מורחב בסמוך לאזור במבנה ה גרמי הודגמו מס' התבהרויות סובקונדראליות עם גבולות חדים סקלרוטים -בביטוח לשינויים ניווניים בראשי הירכיים מימין sol אשר חוסם את הרקטו-סיגמויד ברקע,דם בשתן עם כאבים במותניים - אולטראסאונד תקין חוץ מטחול מוגדל עקב המניוגמה באחת מהבדיקות -סימני גרוי ציפקי בכל הבטן התחתונה ובעיקר משמאל מה דעתך,ד"ר? האם יש ממצא שיכול להסביר את התלונות?

בני שלום, בדיקת ה CT מחשידה לממצא כלשהו במקטע מעי גס הנקרא סיגמואיד קולון, שיכול להסביר את תלונותיך. ממצא זה יכול להיות ממצא דלקתי, יכול להיות גידול שפיר, ויכול לעיתים להיות גם גידול ממאיר. מומלץ כי תפנה לביצוע בדיקת קולונוסקופיה בהקדם האפשרי לבירור ממצא זה והכוונת הטיפול.