בעיות מגיל לא ידוע

דיון מתוך פורום  כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

02/10/2012 | 16:15 | מאת: אישה צעירה

אני סובלת מעצירות. קשיי יציאה, בטן נפוחה, המון גזים וצואה לא רכה. סובלת ככל הנראה מגיל ההתבגרות והספקתי לעבור 2 ניתוחים: פרולפס של מעי הגס וצניחת הרירית. ניסיתי המון חומרים שונים שיעזרו, אך גם בעזרתם נגרמו בעיות (לקיחת סיבים=>גזים, חומר משלשל=>שילשולים כל היום). איך אני יכולה ואמורה לחיות עם זה, להגיע למצב של יציאות סדירות וללא עזרתם של חומרים משלשלים (שעלולים לגרום לבעיות רציניות יותר, נכון?), להימנע מגזים? איך אנשים בכל הגילאים האחרים מסתדרים עם זה בעבודה? אני אוכלת כפי שמומלץ- כל יום סלט, מקפידה על כ-2 פירות ביום ולא אוכלת חטיפים, שוקלדים (יתר על המידה) ולא מגזימה בפחמימות. גם עוסקת בספורט ככל שאפשר. תייעצו לי מה עליי לעשות בבקשה. כי אני לא מתארת לעצמי שילוב בין לימודים אקדמאים ועצירות כרונית. תודה מראש, בת 21

לקריאה נוספת והעמקה
08/10/2012 | 15:39 | מאת: פרופ' עודד זמורה

שלום רב, עצירות כרונית היא בעיה רפואית ידועה, שיכולה להגרם מסיבות שונות. תאורך יכול להחשיד למצב רפואי שנקרא "עמי עצל", או בלשון רפואית "קולוניק אינרשיה", אולם בכדי להתאים את הטיפול המתאים ביותר יש לבצע בירור מלא של תפקוד המעי, כולל בדיקת זמן מעבר מעי גס, מנומטריה של פי הטבעת, דפקוגרפיה ולעיתים גם אולטרסאונד פרינאלי דינאמי. לחלק ניכר מהסיבות לעצירות, כולל מעי עצל, ישנם טיפולים אשר יכולים לשפר במידה ניכרת את איכות החיים. הטיפול הנכון במעי עצל מעט שנוי בצחלוקת בין מומחים שונים, אולם מרבית הכירורגים העוסקים בתחום זה נוהגים להמליץ על כריתה חלקית (הנקראת תת שלימה) של המעי כטיפול במעי עצל. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

מנהל פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה