בעית התרוקנות
דיון מתוך פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה
עברתי ניתוח טחורים לפני 6 שנים. לאחר הניתוח התחלתי להשתמש בבידה לשם ניקוי וגם כדי לזרז התרוקנות. התחלתי להיות מכורה לבידה, ובלעדיו אינני מסוגלת להתרוקן.ניסיתי מס' פעמים להתרוקן באופן טבעי ללא מים, אך היציאות הן רבות ואין תחושת התרוקנות אלא הרגשה שיש עוד צואה ברקטום. אני חוששת לצאת לנופש של יותר מיום בגלל בעיית התרוקנות.אובחן אצלי רקטום רחב ולכן מצטברת צואה כמו פקק שלא מצליחה להתרוקן, ואינני מצליחה להפעיל לחץ חזק כדי להביא להתרוקנות מלאה. לאחר הרבה יציאות יש לי כאבים בפי הטבעת. אני משתמשת בפאראפין מידי יום, אבל אין שיפור משמעותי. האם יש לנתח כדי להצר רקטום? האם יש טיפול אחר? עלי לציין כי עברתי קולונוסקופיה קצרה (70 ס"מ)צד שמאל של המעי הגס והכל תקין.
חן שלום, בעיות התרוקנות כפי שאת מתארת יכולות להגרם מסיבות רבות, חלקן הגדול מטופלות בפיזיוטרפיה מיוחדת לפי הטבעת הנקראת ביופידבק, וחלקן הקטן מטופלות ניתוחית. טרם ההחלטה על איזה טיפול להמליץ, כדאי לברר את תפקוד האיזור בבדיקת רופא מומחה ובדיקות הדמיה כגון מנומטריה, דפקוגרפיה ואולטרסאונד דינאמי של האיזור. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול