אפשרות ניתוחית לפיסטולה

שלום לאחר התיעצות לגבי אפשרות ניתוח לפיסטולה לאחר ניקוז אבצס בפרינאום הוצעו לי האפשרויות של 1)סטון 2)פקק קולוגן 3)LIFT מה האפשרות המומלצת ? עלי לצין שמיקום הפיסטולה מסוכן מבחינת פגיעה בשרירי הסוגרים , אני בחורה בריאה בד"כ אך מאוד רגישה לסבל תודה לי

ליאור שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אנו מחלקים את ההתייחסות שלנו לפיסטולות לפי יחסן למנגנון סוגרי פי הטבעת, ואם הפיסטולה מכילה כמות ניכר של שרירי סוגרים, יש לבחור שיטות משמרות סוגרים. ישנן מספר שיטות כאלה, לכל אחת יתרונותיה וחסרונותיה, וכל אחת מהשיטות שהוצעו לך לגיטימיות. סיטון הוא חוט העובר דרך הפיסטולה, ומתחלק ל 2 סוגים: סיטון לניקוז, הקשור באופן רופף- סיטון כזה יכול להיות במקומו גם שנים מבלי לתקן את הפיסטולה, וסיטון חותך, הנקשר באופן הדוק על השריר וחותך אותו בהדרגה. למרות ששיטה זו כרוכה בשיעור הצלחה גבוה, היא לא לגמרי "משמרת שריר", ולכן אישית אני נוטה להמליץ עליה רק כאמצעי אחרון, אם שיטות אחרות נכשלו. לשאר השיטות שציינת (וגם כאלה שלא ציינת ומופיעים למטה) שיעור הצלחה נמוך יותר, אולם סיכון נמוך יותר לפגיעה בשרירי הסוגרים. בסך הכל, הוצעו לך שיטות עדכניות, ןלכן נשמע לי שאת/ה מטופל/ת על ידי מומחה הולם לתחום זה. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. שיטה חדשה נוספת נקראת LIFT, בה מופרדת הפיסטולה באמצעיתה . מדובר בניתוח פשוט יחסית עם החלמה יחסית מהירה והנתונים הראשונים מצביעים על שיעורי הצלחה לא רעים.