התייעצות בנוגע לטיפול בפיסורה

באופן כללי בשנים האחרונות סבלתי מטחורים אחת לתקופה . בעיקר לאחר יציאות קשות אך לאחר מספר ימים עד שבוע זה עבר ולמדתי לחיות עם זה. זה לא פגע לי באופן משמעותי באיכות החיים. כיום אני נמצאת כ- 3 חודשים לאחר לידה. מיד לאחר הלידה התחלתי לסבול מפיסורה.(על פי אבחנה של רופא)יש לציין שסבלתי מפיסורה גם לאחר הלידה הקודמת וטיפלתי במשחה שעזרה. לאחר הלידה הנוכחית טיפלתי שוב במשחה NIFEDIPINE 0.2% . אני מטפלת במשחה קרוב לחודש וחצי חודשיים + נורמלקס לריכוך היציאות. כמו כן שיניתי את התזונה יותר פירות,ירקות, חיטה מלאה ושתיית מים. לאחר מספר שבועות של טיפול נראה היה שהמשחה עזרה. הפסקתי עם החומר המרכך (לא רציתי שהגוף יתרגל חשבתי ששינוי התזונה יספיק)ואז הייתה לי יציאה אחת קשה עם דימום והכול חזר שוב להתחלה. אני עדיין ממשיכה עם הטיפול של המשחה ועם הנורמלקס לריכוך היציאות. כיום היציאות רכות, אך לאחר כל יציאה אני סובלת מכאבים שאין ספק שפוגעים לי באיכות החיים. קשה לי לשבת, לנהוג ותחושה כללית של חוסר נוחות וכאב.אני מחכה שהכאב יעבוד בד"כ לאחר כ- 7 שעות ואז אני מרכישה שחזרתי לתפקד. כרגע אני בבית בחופשת לידה ויכולה לנוח ולחכות עד שהכאב יעבור אך עוד מעט אני חוזרת לעבודה ואני לא יכולה להרשות לעצמי לא לתפקד. אני מתלבטת מה לעשות: 1. האם לתת לטיפול של המשחות עוד זמן? ואם כן כמה? 2. חשבתי על ניתוח אך יש לי מספר לבטים: א.אני מניקה כרגע והניתוח כרוך באשפוז האם זה לא ייצור בעיה עם ההנקה? ב. אני חוששת מהסיכונים הכרוכים בניתוח כגון: חוסר שליטה על הסוגרים ועוד. ג. אני מתכננת לפחות עוד ילד אחד אני חוששת שלאחר הלידה הבאה גם אם עשיתי את הניתוח הפיסורה עלולה לחזור שוב. 3. קראתי קצת על הנושא וראיתי שיש גם טיפול בלייזר האם זה אפקטיבי? 4. יש גם טיפול בפורמולת ננוא האם זה עוזר? 5. האם יש דרכים אחרות מלבד ניתוח ומלבד מה שאני משתמשת היום למגר את הפיסורה? אודה לך על תשובתך תמי 

תמי שלום, פיסורה היא בעיה הפוגעת באיכות החיים, ולכן את היחידה שיכולה להחליט מה את מוכנה לעשות ואיזה סיכונים (שבכל מקרה נדירים) את מוכנה לקחת בכדי לפתור בעיה זו. בעיקרון, אם טיפול שמרני מיטבי לא הועיל בפרק זמן של כ 6 שבועות, זה מקטין במידה רבה את הסיכוי שהמשך אותו הטיפול יפתור את הפיסורה. לעיתים הפיסורה מחלימה מאליה עם הזמן, אולם קשה לחזות אם ומתי תקרה החלמה כזו. הסיכון לירידה, ואפילו קטנה, ביכולת השליטה לאחר ניתוח, כאשר הניתוח מבוצע במיומנות, הוא קטן, והסיכון לפגיעה ניכרת ביכולת השליטה הוא קטן מאד. טיפול בלייזר ובפורמולת נונא אינם נכללים בטיפולים של הרפואה הקונבנציונאלית במחלה זו. אם את מאד חוששת מניתוח, ניתן לשקול טיפול בבוטוקס, שיכול להביא לריפוי הפיסורה בכ 60-70% מהמטופלים, וגם אם מופיעה ירידה כלשהי ביכולת השליטה לאחר פעולה זו, היא תמיד הפיכה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.