פיסטולה

עברתי ניתוח בדבק לתיקון פיסטולה. לדעתי התעלה נסגרה חלקית. יש פחות הפרשות מאשר לפני הניתוח. ויוצא "פחות אויר" מהתעלה, אם כי יוצא קצת.כלומר התעלה לא נסגרה לגמרי. האם ניתן להישאר עם המצב כמו שהוא או שהפיסטולה חייבת להיסגר ב 100 אחוז ? מה צריך לעשות מכאן ?

אלי שלום, ראשית, הטיפול בפיסטולה פריאנאלית מיועד מלכתחילה לשפר את איכות החיים, ולכן אתה זה שצריך להחליט אם איכות החיים שלך השתפרה מספיק, ואם אתה סובל מספיק על מנת לעבור טיפול נוסף. איני יודע מתי עברת את הזרקת הדבק (האם אצלנו בשיבא?), אך לעיתים פיסטולה שלא נסגרה לחלוטין מיידית לאחר הניתוח נסגרת בכל זאת בחודשיים הראשונים לאחר מכן. אם הפיסטולה לא נסגרה לחלוטין בטווח זה, סיכוייה להסגר עצמונית קטנים, ואם אתה סובל ממנה, מומלץ לשקול טיפול כירורגי נוסף. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

תודה רבה לך על תשובתך המפורטת

ד"ר זמורה. יש עניין אחד שלא ברור לי. הכירורג אמר לי בתקופה שבין שני ניתוחי הדבק שיש צורך להכניס סיטון על מנת לשמור על תעלה פתוחה שלא תיסגר כדי שלא יווצר אבצס. ואילו כעת אתה אומר שייתכן והפיסטולה תיסגר מעצמה בתקופה שלאחר ניתוח הדבק. לא ברור לי למה זה בסדר שהיא תיסגר אחרי הניתוח דבק וזה לא בסדר אם היא תיסגר בין 2 הניתוחים. כלומר : למה צריך היה להכניס סיטון כדי למנוע מהפיסטולה להיסגר לעומת זאת בניתוח דבק כן רוצים שהיא תיסגר. אחרי הניתוח דבק אם היא תיסגר לא יוכל להיווצר אבצס ? אני לא מבין. אודה לך אם תבהיר לי את העניין.