פיסורות

שלום ד"ר אני סובל מפיסורה לסירוגין כבר זמן רב, בשנה האחרונה זה החמיר, טופלתי במרככי יציאות (קונסיל) ומשחת ניפידיפין, זה עזר לזמן מה. אבל לאחר כמה שבועות שוב באה יציאה קשה במיוחד והורסת הכל, וכך זה מעגל שלא נסגר. מה שרציתי לשאול זה מדוע אם אני לוקח בקביעות קונסיל כבר 3 חודשים עדיין היציאות שלי קשות ופוצעות ? אני מרגיש שזה לא משפיע עלי. האם יכולה להיות סיבה רפואית שגורמת לעצירות על אף הקונסיל ושתיה מרובה ? (מהתחלה זה לא ממש עזר לי) ואם כן איזה בירור וטיפול ניתן לעשות ? ושאלה נוספת, זה האם במקביל ליציאות הקשות בפני עצמן יכולה להיות בעיה באיזור הרקטום שיוצרת לחץ חזק מדי ? תודה חג שמח

נועם שלום, בעיות בתנועתיות המעי הגס או בתפקוד רצפת האגן קיימות ורופא מומחה בתחום יוכל לעיתים קרובות לאבחן אותן, אך הן נדירות, והרבה יותר שכיח שאתה פשוט לא נוטל מספיק קונסיל ו/או לא שותה מספיק. ניתן להעלות בהדרגה גם ל 3-4 כפות קונסיל ליום, ולהקפיד על שתית כ 10-12 כוסות ליום. ניתן גם להחליף לתכשיר מקבוצה אחרת כגון פגלקס (שאינו טבעוני אך גם אינו ממכר). אם כל זה אינו מועיל, כדאי להתיעץ עם כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג שנית. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. חג שמח.

אעלה את המינון של הקונסיל, ורציתי לשאול, האם השתיה אמורה להיות ביחס של 2 כוסות לכפית ? (לפי ההוראות נוטלים כפית בכוס מים ומיד עוד כוס מים) כי לשתות הרבה בבת אחת מריץ אותי לשירותים כמעט מיד במשך כמה פעמים. אני מבין שבעיות תנועתיות ובריצפת האגן הן בעיות נדירות, אך אני שואל בעיקר לאור זה שכל יציאה שלי מורכבת כאילו משני חלקים, החלק הראשון שהוא יבש וקשה, וההמשך שיותר רך, לכן עלתה לי בי המחשבה שאולי באופן קבוע ההתרוקנות שלי ביציאות היא לא שלמה ולכן גם הקונסיל לא עוזר לגמרי, האם זה הגיוני ?