גרד

מזה 15 שנה בערך שיש לי תופעה של גרד שמתחיל בפי הטבעת וממשיך לקדימה ולכל הסביבה דבר מטריף את הדעת ליפני 15 שנה הלכתי לאחד הגינקולוגים חשבתי שזה פיטריה , כי כדי להרגיע צריך לישטוף עם מים רוטחים ממש ולתת כוויה ,זה נירגע לכמה שעות ושוב חוזר כמו הגזמה ואתה לא יודי אם זה מהנרטית ומפי הטבעת מהבטן אני כבר לא יודעת מאיפה ומה ,אותו רופא נתן לי ניזורל וזה עזר לתקופה די ארוכה ואחכ זה חזר ואז גינקולוג אחר נתן לי טרקין זה עוזר בדיוק לשלושה שבועות ושוב חוזר הייתי היום אצל גינקולוג אחר והוא אמר לי שניראה לו שזה לא שיך לנקטיק זה שיך לפרוקטולוג ,ובכל אופן הוא אמר לי לקחת ניזורל 5 ימים ואם זה חוזר זה שולל את הפיטריה בנרטיק,ואני שואלת אותך מה ניראה לך ואם זה בפי הטבעת זה יכול להיות טחורים פנימיים ?ואם כן אז מה יש שם איזה חידק או חיונת קטנה ?אפשר לעשות בדיקות מעבדה ולגלות מה זה? מה שכן אורח החיים שלי הוא אנחנו חונכנו לא מספיק לנגב עם ניר ומגבון אלה יש לי מטיזן ואני שוטפת איתו וברוב הזמן אני גם מחדירה מים וככה התרגלתי ואם אני לא מחדירה מים ברוב הזמן גם קשה לי לצאת לבד לכן יש לי גם סיוטים כשאני לא בבית זאת בערך התמונה אודה לך אם תוכל ליעץ לי מה לעשות {עברתי על תשובותיך לאחרים אך ראיתי שגברים שאלו אותך בקשר לזה אולי אצל נשים זה שונה? תודה

לא קיבלתי תשובה מהרופא אפשר שתענה לי בבקשה

חני שלום, בנושאים שאת שואלת עליהם אין הבדלים ניכרים בין גברים ונשים. את מתארת תלונות שיכולות להתאים לגרד אנאלי (ראי פירוט למטה) וכן תלונות שיכולות להתאים להפרעות התרוקנות בשל בעיות שונות של רצפת האגן. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג המומחה לרצפת האגן או לתנועתיות מערכת העיכול לבירור ולהכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת מעט מידע כללי על עצירות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול.

מודה לך מאד , לא רק רופא אדם אנושי עונה כל כך בהרחבה ירבו כמןך