פריאנל פיסטולה

שלום, גילי הוא 41, ואני סובלת מספר שנים מבעיה הנקראת "פריאנאל פיסטולה". פעמיים בוצע אצלי ניתוח פתיחת אבצס בהרדמה כללית. לאחר הניתוח האחרון לפתיחת האבצס (שבוצע לפני כשנה) נאמר לי כי עליי לעבור ניתוח, אשר יפתור את הבעיה הנ"ל. אולם, הניתוח כרוך בסיכון מאחר והוא עלול לפגוע בסוגרי פי הטבעת. לכן החלטתי לא לבצעו כרגע. מזה יומיים אני חשה באי נוחות באזור, והבלוטות במפשעה כואבות ורגישות. יש לציין שישנה תופעה של דימום והפרשות מהחתך שבוצע כל הזמן. ייתכן שמדובר בדלקת כלשהי? האם ניתן לפתור את הבעיה ללא ניתוח? כיצד?

שלום, איני יכול לקבוע בצורה אחראית ללא בדיקה אם אי הנוחות והנפיחות אשת חשה כעת נובעות תמהליך דלקתי מקומי שאינו מנוקז היטב, או מסיבה אחרת כלשהי. הטיפול העקרוני בפיסטולוה פריאנאלית הוא טיפול ניתוחי, ואין טיפול תרופתי או משחתי שיודעים לרפא פיסטולה. יחד עם זאת, ישנם סוגים שונים של ניתוחים לטיפול בפיסטולות פריאנאליות, וכאשר אנו חושבים שיש סיכון רב לפגיעה במנגנון הסוגרים בפי הטבעת, משתמשים בשיטות תיקון שאינן חותכות שרירים. מומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג בכדי לוודא שאין כרגע אסצס או זיהום הדורש ניקוז, ובכדי לדון באפשרויות הטיפול. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מקולגן, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.