האם הפיסורה חוזרת?

דיון מתוך פורום  כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

25/08/2007 | 18:19 | מאת: איציק ז

שלום, עברתי ניתוח ראשון להסרת פיסורה ב-1984 וככה חלפו להן השנים עד 2004 שהיה לי דימום חזק ולאחריו אותה תחושה של כאבים ללא דימום,נבדקתי ע"י כירורג של קופ"ח וזה איבחן "פיסורה קטנה" והמליץ על אוכל מיוחד וקיבה רכה.לאחר כשבועיים המצב לא הוטב, לא אלאה אותך בפרטים , עברתי ניתוח שני באסותא -פרטי ע"י ביטוח של "צוות" אני איש צבא לשעבר -גמלאי.היום "רק" כ3.5 שנים אחרי ניתוח זה עוד פעם אני מרגיש אי נוחות אחרי יציאה, ויש לי כאבים ללא דימום.האם אפשר להימנע מניתוח שלישי?האם יש טיפול כלשהו ? כרגע משתמש במשחה NIVEDEFINE 0.2% .מה עלי לעשות כרגע?עדיין לא עשיתי כלום בקשר לרופא-מפחד מהרעיון שלהתחיל הכל מחדש וכל כך מוקדם.אני בן 56

לקריאה נוספת והעמקה
26/08/2007 | 15:59 | מאת: ד"ר עודד זמורה

איציק שלום, עצתי העיקרית היא לא לפחד ולפנות בכל זאת לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה בהקדם האפשרי, שכן ככל שמקדימים לטפל ההעיה יש יותר סיכוי לפתור אותה הטיפול שמרני. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. עזרקאין היא רק משחה מאלחשת המקטינה את תחושת הכאב ואינה מטפלת במקור הבעיה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

26/08/2007 | 18:30 | מאת: איציק ז

כפי שכבר כתבתי עברתי כבר 2 ניתוחים.בניתוח השני המנתח ציין שבניתוח הראשון היתה צלקת גדולה אין לי מושג על מה הוא דיבר.השאלה שלי היא האם אפשר ניתוח שלישי ?והאם זה לא ישפיע על שריר הסוגר?חיפשתי את שימך בחוברת הביטוח שלנו ולא מצאתי (חבר)האם אתה מופיע בחוברת של קופ"ח הכללית?ב.אם אתה מנתתח אז איפה אתה עושה זאת?אני מודה לך על התשובה המהירה שלך.לי זה אומר הרבה עליך. האמת שמאז הכאב הופיע הפסקתי לאכול חריף ,ואני מקפיד על ניקיון היציאה ומריחה של המשחה.אני עושה אמבטיות במים עם סבון 2-3 ביום.

מנהל פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה