יציאות

ערב טוב ידוע לי שכשיש שינוי ביציאות משלשול לעצירות, אומרים שיש לבצע בדיקות מאחר וזהו עלול להיות סימפטום לא טוב. הבעיה שאצלי קרה פעמיים ב-3 השבועות האחרונים שיש לי קושי בלתת צואה, לא שאני לא נותן כי אין לי, אלא שהצואה קשה, גורמת להתאמצות מרובה לאחריה לפעמים יש דימום ותחושה רצופה של חוסר התרוקנות מלא, כאילו יש לי עוד יציאה ואני מלא אבל לא יוצא כלום. האם צואה קשה וקושי במתן צואה גם נקרא עצירות והאם גם לכך יש לתת את הדעת מחשש למחלה ? מה יכולה להיות הסיבה לתופעה הנ"ל ? אומנם אני שותה ביום רק כליטר (בעיקר משעות הערב ועד השינה) אבל זהו הרגל לא טוב שאיתי כבר שנים רבות ללא תוצאות כאלה. האם יש מקום ללקיחת PEGLAX לריכוך הצואה ? ובכלל מה דעתך? האם זהו סימן למשהו לא טוב ? האם עלי למהר לרופא ? מה עלי לעשות ? אם אפשר לקבל התייחסות ללא הפניה לבדיקת רופא במגבלות האפשר במדיה הנ"ל. נ.ב. מידי פעם מרגיש גם דקירות חולפות בבטן התחתונה (מימין ומשמאל ומידי פעם גם צרבת).

אבי שלום, איני יודע מה גילך ומה גורמי הסיכון האחרים שלך למחלות מעי (כגון הסטוריה משפחתית וכד'), אולם בעקרון שינויים בהרגלי היציאה ללא שינוי משמעותי בהרגלי החיים כגון תזונה ופעילות גופנית מצריך לרוב בדיקה של המעי הגס על מנת לוודא שאין בו כל בעיה, כגון דלקת, גידול שפיר או ממאיר ועוד, הדורשים טיפול. אם בדיקה זו תהיה תקינה נוכל כולנו לישון יותר טוב בלילה. אם לאחר בירור זה אם עדיין תסבול מקושי בהתרוקנות מומלץ לפנות לבירור. בכל מקרה, מומלץ להנסות להגביר את כמות השתיה ולהקפיד על כלכלה עשירה בסיבים. עצירות לסירוגין או עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ורבים מהרופאים שאינם עוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מעאכת העיכול) לא בקיאים באפשרויות הטיפול, ולכן אם את רוצה לשפר את איכות חייך מומלץ לפנות למומחה באחד משני תחומים אלו