כעב עצבי בשיניים

שלום רב בשנתיים האחרונות אני סובל מכאב בלתי פוסק עם התגברויות בשיניים עקב טיפול שורש עברתי בין המוני רופאיי שיניים שלא מצאו בעיה,רופאי א.א.ג וכ"ו ללא פתלוגיה. אובחנתי כסובל מטרגמינל נורולוגיה על ידי נוירולוג אך מסתבר שאבחנה זו לא נכונה. בעברי ניסיתי המוני תרופות הן לסבל הנפשי והן לכאב כגון : סרוקסאט, ציפרלקס, מירו, אנדרונקס, גאבאפנטין, ליריקה כאשר השניים האחרונות ישירות לכאב והשאר היו לפאן הנפשי בזמנים שעוד לא היתה לי אבחנה. כרגע אני מטופל במחלקה לכאב פנים ולסתות בהדסה ירושליים ואני מאוד מרוצה מאיכות הרופאים\פרופסורים אך פחות ממשך ההמתנה לתור שמאוד מקשה על אדם הסובל מכאב כרוני המון זמן ללא הטבה. כרגע האבחנה היא שאני סובל מכאב עצבי עקב טראוומה (טיפול שורש) וניראה לי שזה האבחנה הנכונה. הפסיקו לי את הטיפול בליריקה ונתנו לי אלטרולט 10 מיליגרם ביום. האלטרולט גורם לי עצבנות רבה וכאבי\נוקשות שרירים בצד השמאלי של הגוף.בעיקר בכתף,יד וירך ובעיקר בבוקר. זו תופעה מוקרת לי שקוראת לי כל פעם מחדש כאשר נותנים לי תרופה שמשחקת לי בסרוטונין.אדרונקס וליריקה לא גרמו לכך. הליריקה במינון של 300 מ"ג אכן עזרה לי קצת והיתה הקלה אך מצד שני היא הפכה אותי לבן אדם מאוד לא מרוכז עם בעיות זיכרון וקשיי דיבור (חיפוש מילים וכ"ו). אני מרגיש אבוד ומיואש. כל תרופה שאני מקבל רק מוסיפה לי סבל של תופעות לוואי ואם מקלה עליי (ליריקה) אז היא דופקת אותי מכיוון אחר. ניסיתי כבר המוני תרופות ונמאס לי לנסות עוד,זה משגע אותי לעבור מתרופה לתרופה ומקשה על רצף חיי. הייתי מסתדר עם התופעות לוואי של הליריקה אך אני סטודנט והתרופה מאוד מקשה עליי בריכוז בלימודים שגם ככה לא גבוהה במיוחד. אני מיואש ולא יודע כבר מה לעשות ואני יודע שמאגר התרופות כבר מצטמצטם לי. אין לי כוחות כבר יותר ואני לא רואה את האור בקצה המנהרה.

חן שלום רב, אני מבינה את התסכול הנובע מהשילוב של הכאב, הקושי באיזונו, המעבר מתרופה לתרופה והתופעות הכרוכות לעיתים בנטילתן. לצערנו, ההתמודדות עם כאב כרוני בכלל, וכאבים עיצביים למיניהם בפרט, יכול להיות מפותל, ממושך ולא פשוט לפעמים. לא אחת, דרושים, כמו שאתה מתאר, יותר מניסיון תרופתי אחד עד שמוצאים תרופה שגם מסוגלת להקל את הכאב וגם נסבלת דיה. נכון, שלפעמים נראה כאילו בא להרים ידיים או לא לנסות יותר, אם מהחשש מתופעות לוואי או לחליפין מהאכזבה הבאה, אולם מצד שני, אם מוותרים, הסיכוי למצוא דרך להקלה והשבת איכות החיים התקינה, רק ירחק ממך. חשוב להבין שקודם כל יש עוד מגוון של תרופות, ואשר גם שייכות לקבוצות אחרות, כולל תרופות כאב "קלאסיות" ולא רק תרופות לכאב "עיצבי" לכאורה. בנוסף, העובדה שתרופה מסוימת אולי לא השיגה הקלה מספקת, לא בהכרח פוסל אותה לחלוטין, כי יתכן ואם היתה ניתנת בשילוב אם תרופה/ות נוספות, ההשפעה היתה אחרת. עצתי בשלב הזה, למרות שאין ספק שהמחלקה לכאבי פנים ולסתות ב"הדסה" היא נחשבת ובעלת שם בתחומה, אולם בכל זאת אם לאחר תקופה ממושכת יחסית קיימת תחושה שאין כל שיפור או מענה, נראה לי שזה הזמן לחוות דעת נוספת. אני הייתי ממליצה לנסות לקבל טיפול במסגרת של מרפאת כאב "רגילה". כך אולי, במקביל לטיפול התרופתי, שכל רופא כאב טוב עם ידע בטיפול בכאבים מסוג זה, יוכל להמשיך ולכוון את הטיפול הזה, ניתן יהיה אולי גם לשלב במידת הצורך-תמיכה פסיכולוגית שהיא מאוד חשובה בהתמודדות הממושכת במצב זה, התערבויות פסיכוקוגניטיביות להקלת כאב כגון-ביופידבק או דימיון מודרך שתוכל להגביר שליטה עצמית ולהקל את הכאב ללא צורך בשימוש בתרופות בהכרח, אם דרוש הזרקה וחסימת עצבים (בלוק עיצבי) וכו'. נראה לי שכך תהיה לך גם אפשרות לראייה מעט אחרת, וגם מסגרת שהיא בכל זאת רב תחומית ומטפלת בכאב בכל האמצעים הדרושים, מה שמגביר את הסיכויים להתמודדות והקלה מיטביים. יישר כוח, דניאלה

תודה רבה אני מטופל בטיפול פסיכולגי אך הוא לא כל כך עוזר עקב המשך הארוך של הבעיה. אני ישקול לפנות לעוד מרפאת כאב

הי חן, אין ספק שההתמודדות המתמשכת עם הכאבים דורשת המון אנרגיה ולפעמים, מה לעשות, האנרגיה נגמרת ואז צריך למצוא מקומות לשאוב מהם עידוד ואנרגיה כדי להמשיך במאבק. אחד האיזונים שאנו מתמודדים עימו כל הזמן זה מציאת איזון בנוגע לתרופות בין יעילות התרופה לבין תופעות הלוואי שלפעמים יכולות להיות קשות מאוד. ההתמודדות עם תופעות הלוואי יכולה ממש לזרוק אותך לתקופה אך אין ספק שכשמתחילים טיפול רציני במרפאת כאב, שווה לנסות את הטיפולים השונים ע"פ המלצות הרופא, כל עוד מדווחים גם על תופעות הלוואי עם הן קיימות. חשוב מאוד כמובן לא להפסיק תרופות לבד, גם אם זה לא עוזר, כי יש תרופות שתגרומנה הרבה יותר סבל אם מפסיקים לא נכון. אני שמחה שאתה מרגיש כעת כי אתה מטופל ברצינות במרפאת הכאב בהדסה אך אני מבינה את התחושה שהתרופות מצטמצמות ואז זה מרגיש שגם הסיכויים שלך להיות במצב יותר טוב מצטמצים גם הם.... זו תחושה טבעית ביותר במצב בו אתה נתון אך השאלה היא מה אתה יכול לעשות כדי להתמודד עם הכאבים מבלי להרגיש כה מיואש. אם אתה מרגיש שהפסיכולוג שלך אינו עוזר לך, הצעתי היא שתחפש פסיכולוג בעל נסיון בטיפול באנשים עם בעיות רפואיות כמו כאבים כמו למשל פסיכולוגים רפואיים. הגישה שלהם שונה מפסיכולוג רגיל ויש להם את השילוב של נסיון וידע רפואי יחד עם ההבנה הנפשית. בדרך כלל לפסיכולוגים אילו יש רשיון להיפנוזה ואז הם גם יכולים ללמד טכניקות כמו דמיון מודרך שהינו כלי להקל במצבים מסוימים על הכאב וככל שמתאמנים יותר על שיטת מן הסוג הז, זה הופך להיות ממש טבע שני וכלי שניתן "להפעיל" בקלות רבה. אין סודות להצלחת טיפולים כאלו חוץ מכאמור, תרגול. ככל שאדם מיומן יותר בטכניקות הללו, כך הוא יכול להיעזר בהם יותר וכך, אט אט מרגישים קצת יותר שליטה. הרי אחד הקשיים בהתמודדות עם כאב כרוני זה חוסר השליטה והתחושה שהכאב השתלט עלייך, לא? אז לסיכום, אנחנו פה וננסה לסייע ככל שנוכל ואם נותרת אם שאלות שלא התייחסנו אליהם - תשאל עוד פעם. לבינתיים, אני מקווה שתצליח למצוא את הדברים הקטנים בחייך שנותנים לך קצת כוח בכדי להתמודד עם כל הקושי שיש בחיים עם כאב. שיהיה לך רק טוב, מנדי