ירידה בשמיעה???

עברתי כריתה חלקית והוצאת בלוטות המגן שלא היו נגועות לפני כשנה וטופלתי בכימותרפיה והקרנות עד לפני כחצי שנה. המשך טיפול בכדורי הטמוקסיפן. לאחרונה חלה ירידה בשמיעה וצילצולים באוזן עם עמימות. פניתי לרופא אזנים ובין שאר שאלותיו שאל עם עברתי משהו מסוג הטיפולים שהזכרתי קודם, וכשעניתי בחיוב, הוא טען כי ישנן השלכות לירידה בשמיעה. זוהי דעתו של רופא אף אוזן גרון, האם באמת יש קשר בין הדברים והאם ישנם עוד תופעות לוואי לא צםויות שעלולות לצוץ גם לאחר סיום הטיפול הכימו ? אודה על תשובה מהירה

ירידה בשמיעה וצלצולי אזניים בדרך כלל קשורים לטיפול כימי על ידי ציס-פלטינום. זוהי תרופה שאינה נמצאת בשימוש שכיח בסרטן שד. פני לרופא המטפל לברר איזה תרופות קיבלת. לגבי תופעות לואי מאוחרות, כמובן שיש תלות איזה תרופות ואילו מינונים קיבלת, יש באתר של האגודה למלחמה בסרטן www.cancer.org.il פרוט לגבי כל תרופה ותופעות הלואי היחודיות לה.

שלום שושי, באתר עמותת אחת מתשע יש מידע על תרופות ותופעות הלוואי, גם החומר על טמוקסיפן שיתואר מטה לקוח מן האתר.בכדי להיכנס לאתר לחצי על הקישור בכחול במעלה הדף, דף הבית/מידע / מידע רפואי/ טיפולים הורמונלי/ טמוקסיפן:- טמוקסיפן ( Tamoxifen) מה זה טמוקסיפן וכיצד זה עובד ? טמוקסיפן זו תרופה הורמונלית הנמצאת בשימוש בטיפול בסרטן השד. התרופה מתוארת לעתים גם כתרופה אנטי-אסטרוגנית. אנשי המקצוע מעריכים שקיימות מספר דרכים בהן פעיל הטמוקסיפן , למרות שבשלב זה הם לא כולן מובנות . קיימים מקרי סרטן השד המקבלים גירוי מההורמון הנשי אסטרוגן אשר מעודד את התאים להתרבות ולגדול. סוגי סרטן אלו ידועים כ-"גידולי קולטן אסטרוגן חיובי" (Estrogen receptor positive ) . הטמוקסיפן פועל בחלקו על ידי חסימת ההשפעות של האסטרוגן על התאים הסרטניים, כלומר גורם לבלימת התפשטות התאים וגדילתם. מכאן גם נובע תיאורה של התרופה כ "אנטי-אסטרוגן". קימת בדיקה הבוחנת את מידת קיומם של קולטני האסטרוגן בתאים הסרטניים. על פי תוצאות הבדיקה ניתן להחליט איזו חולה עשויה להפיק את התועלת המירבית מהשימוש בטמוקסיפן. גם סוגי סרטן שהם "גידולי קולטן אסטרוגן שלילי" ( ( estrogen receptor negative עשויים להגיב לטמוקסיפן במקרים מסוימים. שימוש סדיר בטמוקסיפן יכול להפחית את הסיכון של סרטן חוזר ולשפר את סיכויי ההישרדות בכל קבוצות הגיל. יתרונות השימוש בתרופה גדלים כאשר הסרטן מאובחן כ גידול בעל קולטן אסטרוגן חיובי. אצל נשים שעברו את גיל המעבר קיימות הוכחות כי השימוש בטמוקסיפן מאט את תהליך דילול העצם ובכך מקטין את סכנת האוסטאופורוזיס. כמו כן פוחת הסיכון למחלות לב על ידי הורדת רמת הכולסטרול בדם. מה מינון התרופה שאקבל ומתי אקח את התרופה ? המינון המומלץ הוא בדרך כלל 20 מ"ג ליום. התרופה קיימת בצורת טבליות או בצורת נוזל. אין כל חשיבות באיזו שעה ביום לוקחים את התרופה ואם היא נלקחת עם האוכל או בלעדיו. האם זה משנה אם אחסיר מנה ? מכיוון שעוברים מספר שבועות עד שרמת התרופה בדם מתאזנת בטווח הקצר לא תהיה השפעה אם מסיבה כלשהי תדלגי על מנה. לטווח הארוך חשוב להקפיד על שימוש סדיר וקבוע . למשך כמה זמן יהיה עלי לקבל טמוקסיפן ? בדרך כלל מקבלים טמוקסיפן לאחר הניתוח הראשוני, וזאת למשך חמש שנים, למרות שבמקרים מסוימים לוקחים את התרופה גם לזמן ממושך יותר . ניסויים לגבי משך הזמן המומלץ לשימוש בטמוקסיפן ממשיכים להיערך. אילו תופעות לוואי יש לשימוש בטמוקסיפן ? כמו לכל תרופה גם לטמוקסיפן יש תופעות לוואי, וכל אישה מגיבה לתרופה בצורה שונה . בפרק זה מתוארות מספר תופעות לוואי מקובלות אך במידה ואת מגלה אצלך במהלך הטיפול תגובה או תופעה חריגה חשוב שתדווחי על כך לצוות המטפל. תופעות הלוואי הרווחות ביותר של הטמוקסיפן דומות לסימפטומים של גיל המעבר: גלי חום, הפרעות בעיכול ובחילות קלות, אשר חולפים עם הזמן. אצל נשים בגיל הפריון תיתכנה הפרעות בסדירות ובעוצמתו של המחזור, עד להפסקתו המלאה. יתכנו גירוי או הפרשה בנרתיק והתכווצויות ברגליים במשך הלילה. נשים אחדות עלולות להבחין בשינויים ברמת שיעור הפנים ובקולן. נשים רבות מדווחות על השמנה במשך הטיפול, למרות שאין הוכחות המקשרות תופעה זו ישירות לשימוש בטמוקסיפן. קיים סיכון קלוש להופעת תופעות לוואי העלולות להיות מסוכנות יותר כמו הפרעות בראיה, כאבי ראש בעוצמה חריגה, וחשש לטרומבוזה ( קרישי דם). אם סבלת מטרומבוזה בעבר אסור לך לקבל טמוקסיפן . מחקרים שנערכו לאחרונה בישראל מראים כי שימוש ממושך בטמוקסיפן גורם כנראה לשכיחות יתר של תופעות פתולוגיות שונות ברירית הרחם, כולל סרטן רירית הרחם. רוב מקרי סרטן רירית הרחם אובחנו אצל נשים שהתלוננו על דמם לדני בגיל המעבר. במקרה של דימום תוך רחמי חריג או כאבים באזור הרחם עליך לפנות מיד לרופא נשים. ביצוע ביופסיה של רירית הרחם תידרש במידה והרירית מתגלה כעבה או כבעלת מירקם חשוד. חשוב שתמשיכי את השימוש בתרופה לפי הוראות האונקולוג המטפל היות והתועלת מהטיפול בתרופה זו עולה על הנזק האפשרי שהיא עלולה לגרום. בו בזמן עליך להיות במעקב גינקולוגי הכולל בדיקה גינקולוגית ובדיקת אולטראסאונד . מעקב גינקולוגי אחרי נשים המטופלות בטמוקסיפן עשוי להקטין בצורה משמעותית את הסיכון להופעת סרטן ברירית הרחם כתוצאה מהשימוש בתרופה. פריון והריון טמוקסיפן יעיל לטיפול בנשים בין אם הן בשלב הפריון ובין אם הן לאחר גיל המעבר, ובמיוחד במקרים בהם תאי הסרטן מוגדרים כ- Estrogen receptor positive . אם את בגיל הפריון עלולות לחול אצלך הפרעות בסדירות הופעת המחזור, אשר תיעלמנה לאחר הפסקת השימוש בטמוקסיפן. כמו במקרים של שימוש בתרופות אחרות הימנעי מלהיכנס להריון גם במהלך השימוש בטמוקסיפן על ידי שימוש באמצעי מניעה יעילים שאינם מבוססי הורמונים (קונדומים זכריים או נקביים, דיאפרגמה, התקן תוך רחמי). זכרי שהריון אפשרי גם אם המחזור נפסק כתוצאה מהשימוש בטמוקסיפן ועל כן חשוב ביותר שתמשיכי להיעזר באמצעי מניעה במשך כל מהלך הטיפול. אם בכוונתך להיכנס להריון מומלץ שתחכי לפחות חודשיים מתום הטיפול על מנת להבטיח ששיירי התרופה ייעלמו מן הגוף. האם יכול טמוקסיפן למנוע את סרטן השד ? תרופת הטמוקסיפן נחקרת היום בצורה נרחבת גם לשימוש אפשרי כטיפול מונע להיווצרות סרטן השד אצל נשים בריאות המצויות בסיכון גבוה למחלה זו. על פי מחקרים שונים (בעיקר בבעלי חיים) נמצא שקיימת השפעה שונה של הטמוקסיפן על הרקמות השונות בגוף האישה . ההשפעה ניכרת בעיקר בגיל המעבר מאחר שבתקופה זו בחיי האישה רמןת הורמון האסטרוגן נמוכות מאד. התרופה גורמת במקרים אלו לדיכוי התאים שמקורם ברקמת השד. יחד עם זאת גורמת התרופה גם לגירוי צמיחה והתרבות של תאים ממקור של אברי המין הנשיים ובעיקר מתאים של רירית הרחם. תוצאות ראשוניות של מחקרים קליניים הנערכים בארה"ב הראו על ירידה של % 49 ברמת הסיכון לסרטן השד בטווח הקצר בקרב הקבוצה המקבלת טמוקסיפן בהשוואה לקבוצה המשתמשת בתרופת דמה (פלצבו). יחד עם זאת סבורים החוקרים כי עדיין מוקדם מדי להעריך את התוצאות ארוכות הטווח של השימוש בתרופה אצל נשים בריאות בדרך כלל. יש להניח שיעברו עוד מספר שנים עד שתהיינה תוצאות כלל עולמיות ארוכות טווח . הערה של אחת מתשע : יש לזכור שמדובר בתרופה אשר לה השפעות או תופעות לוואי שליליות למדי. סיוע ותמיכה בעקבות טיפול בטמוקסיפן אם את משתמשת בטמוקסיפן במשך חמש שנים או יותר את עלולה להרגיש חוסר בטחון כאשר תפסיקי להשתמש בתרופה. כדאי שתשוחי על כך עם הצוות הרפואי אשר מטפל בך או גם עם מישהי שחלתה ועברה חוויות דומות. קשר כזה יכול להתקיים במסגרת קבוצת תמיכה או ברמה האישית. בברכה, צוות אחת מתשע