מועקה בעקבות טמוקסיפן
דיון מתוך פורום סרטן השד
שלום, אני כבר שנתיים לאחר סיום טיפולי קרינה ומאז כנראה בפוסט טראומה המתבטאת בקשיי שינה, חרדות ולחצים גדולים בתיפקוד היום יומי. חשוב לציין כי אני עומדת בכל הלחצים ומבצעת את כל המטלות והתוכניות, פעילה מאוד (גם בספורט), דברים גם מתקדמים יפה אבל תחושת המועקה אינה עוזבת אותי ואינני יכולה לישון ללא כדור שינה (בונדורמין). בשנה האחרונה לוקחת קסאנקס 5 מ"ג חצי בבוקר וחצי בערב ועדיין המועקה מלווה אותי ואיכות חיי על הפנים. מה ניתן לעשות בהתחשב שאני מטופלת גם בטמוקסיפן בשנתיים אלו? אני בת 53 וכמובן מנופאוזית בעקבות הטמוקסיפן וכנראה שהשינויים ההורמונליים עושים בי שמות. בתודה, סופיה
אני לא הייתי מחפשת דרך להפסיק את הטמוקסיפן או דרך כדורי שינה למינהם. אוליי שווה להתייעץ עם פסיכולוג או להשתתף באיזו קבוצת תמיכה - יתכן שדרך שיתוף בחוויות הדברים ישתחררו החוצה. ובפן הקצת יותר רוחני הייתי ממליצה על יוגה,מדיטציה או דימיון מודרך - שיטה מאוד נעימה לדעתי ובכלל גישה נכונה לחיים. בהצלחה
סופייה שלום, התמודדות עם מחלת סרטן השד אינה נפסקת ביום בו מסתיימים הטיפולים. אולי להפך. התקופה בה "צריך" להתחיל לחזור לשגרה היא תקופה קשה מאוד כיוון שמצד אחד הגוף הבריא אך מן הצד השני הנפש עדיין לא החלימה ועדיין לא עיכלה את כל שעברה עליה. אני שומעת מתוך דבריך שאת מתקשה להבין את הפער בין החזרה לשגרה והתפקוד המלא לבין תחושת המועקה שאינה מרפה לרגע. הפער הזה הוא מובן ולגיטימי לחלוטין. לנו ולחברה יש ציפיה לחזור לשגרה מהר ככל האפשר, אולם, מנסיוני כרכזת קו חם בעמותת אחת מתשע, אני יכולה לומר לך שגם אם הגוף שוכח הנפש אינה שוכחת. אחת הדרכים שאנו מצאנו שהן יעילות מאוד היא השתתפות בקבוצת תמיכה שמיועדת רק לנשים חולות סרטן השד. בקבוצה ניתנת האפשרות לשתף, לחלוק, לכאוב, לתרום ולהתרם ולהתמודד עם הטראומה שנפשך וגופך חוו. לגבי קב' תמיכה את מוזמנת לפנות לנועה גואטה, רכזת תמיכה בעמותה (6021717 שלוחה 226) כמו כן כמובן קיימת האופציה ללכת לטיפול פרטני. אני מזמינה אותך לפנות לקו החם של עמותת אחת מתשע המאויש על ידי מתנדבות כולן נשים שהחלימו מסרטן השד, מספר הטל' של הקו החם 1-800-363-400 אנו כאן עבורך, מיכל כהן, עו"ס עמותת אחת מתשע
תודה לך, מיכל כהן, על תגובתך החמה והמעודדת ותודה גם למשיבה האנונימית. אפנים ואבצע את עצותיכן. סופיה
סופיה שלום אני עוברת דברים דומים. ידוע ש"נכנסים" לגיל המעבר בגלל הטיפולים , וכתוצאה מכך יש תופעות בלתי נסבלות. המועקה, חוסר השינה והמתח הנפשי טבעיים ועוברים על רוב החולות. מישהי שסיימה את 5 השנים של לקיחת טמוקסיפן אמרה לי שסבלה מאוד מתופעות לוואי ומיד לאחר תום החמש שנים כל התופעות נ ע ל מ ו!!!! כל מה שעובר עליך טבעי ונורמלי לחלוטין. לגבי השינה - מנסיון אני ממליצה לך להרדם כשהטלויזיה דלוקה. זה יעיל מאוד ומרגיע. אם את מתקשה להירדם או מתעוררת באמצע הלילה אל תילחמי בכך, אלא פשוט הדליקי שוב את הטלויזיה. ורד המועקה הנפשית טבעית ונובעת גם מהפחד שמא המחלה תחזור. לאט לאט משתחררים מהמחשבות, לא חושבים על זה כל הזמן, צריך רק אופטימיות וקבלת הטוב והרע. ורד
תודה לך ורד על תשובתך. אבל על כל אחת משפיעים הדברים אחרת. אינני יכולה להרדם עם טלויזיה דלוקה כמו שאת מייעצת ולילות ללא שינה הם פשוט בלתי נסבלים. חייבים לקחת משהו כדי לפחות לישון. ואז ההתמודדות קלה יותר ביום-יום. האם גם מי שלוקחת ארימידקס סובלת מאותן תופעות? סופיה