אני חייבת לפרוק ולא על המעגל העוטף שלי

אז ככה אני די פרפקצוניסטית כל דבר בחיים למדתי שטיפה משקיעים יורקים מעט דם עושים מעבר ומצליחים ככה היה בצבא ויום אחרי היציאה לחפשש שהתחלתי ללמוד ועד שהגעתי לעבודה שבני גילי לא נמצאים התחתנתי למרות שתמיד אמרתי שזה יהייה הרבה יותר מאוחר בגיל 24 ומאותו רגע שאני ובעלי הכרנו ידעתי שאני רוצה להיות אמא אבל קודם אמרתי שניכנס לדירה שתהייה מוכנה ואז החברים הטובים של בעלי התחילו לספר לנו כמה זה לא פשוט כמו שחושבים זה טרף לנו את הקלפים והחלטנו לנסות לפני אחרי חצי שנה של נסיונות לפי הספר הגיע ההריון הינו כל כך מאושרים אבל זה לא החזיק הרבה זמן וכמו שהוא הגיע הוא נגמר תודה לאל בלי הרבה סיבוכים מיותרים המתנו לעוד מחזור כדי להתחיל מעקב יותר רציני כדי להבין מתי הביוץ כי ידענו שיש לי שחלות פוליציסטיות ווסת לא סדיר בעליל עד הגלולות שהסדירו לפני הגלולות קיבלתי מחזור קרוב ל4 חודשים אחרי שהפסקתי עם הגלולות 8 חודשים שהוא מגיע אחת לחודש וחצי.ומאז כל שבוע אני והרופא נפגשים פעמים ובודקים האם יש ביוץ או אחד בדרך עושים את כל מה שדרוש יום כן יום לא רק על הגב עם כל החוקים החדשים שמורידים לי את החשק אבל מה לא עושים כדי להביא ילדים??? ובאמת שאני מרגישה חוסר עונים ויותר מזה אני מרגישה תסכול יש לי בעל מדהים שמאוד מעורב ותומך אבל באמת נמאס לי לשמוע מהקרובים הבודדים שיודעים לשמוע שהכל יסתדר שהכל ככה כי אני לחוצה יותר מידי שאני עוד צעירה ונמאס לי שלכל מקום שאנחנו הולכים מסתכלים לי על הבטן (ואין לי לי בטן ואין לי לצערי הריון) והחצופים יותר גם מניכים יד ושואלים נו מה היא לא תגדל בקרוב או משפטים מעצבנים אחרים ובינתיים אני באמת מנסה לא ליפול בסוף יום ולהתמקד בכמה מתסכל זה שלא מוצאים ביוץ ובזה ששמונה חודשים אני מנסה ובאמת שאני לא בלחץ לפחות לא היסטריה בתוך תוכי הוא קיים אין מה לעשות. אין דבר יותר מתסכל ממחשבוני הביוץ שהראו כבר שהייתי אמורה לבייץ גם עם המחזור שלי הוא28-70 ולא בייצתי ואין מחזור אז כן לסיכום אני צעירה ומותר לי לרצות להיות כבר אמא!!!!!

שירה יקרה, קודם כל אני חייבת להגיד לך שאשרייך שכל דבר הגיע אלייך בקלות. שום דבר בחיים הוא לא דבר מובן מאליו. עם זאת שחלות פוליציסטיות היא לא בעיה שקשה לטפל בה ובדרך כלל עושים הזרעות ויש בזה הרבה אחוזי הצלחה. יש לי בת דודה עם בעיה כזו ובמספר מעט של הזרעות היא הצליחה. העובדה שאת צעירה רק מחזקת את ההנחה שיש לך סיכוי טוב להכנס להיריון. צריך הרבה סבלנות, כוח ואמונה. בקשר לאנשים שמסביב אני למדתי באופן אישי שההתיחסות אליהם היא איך שאני אבחר לפרש זאת ואילו גבולות אעמיד. אל תרשי לאף אחד לחטט לך יותר מידי בעניינים ובטח לא לגוע בבטן שלך. נראה לי שקשה לך מאוד כפרפקציוניסטית שהדברים לא מסתדרים לך בדרך הטבע ומהר וכך קשה לך יותר להתמודד עם הסביבה קחי את הדברים הללו לתשומת ליבך. שיהיה בהצלחה

גם לי יש בעל מקסים ותומך, ולצערי חברים ומשפחה שלא יודעים להציב לעצמם גבולות. לי היתה ציסטה בשחלה שנאלצתי להוציא בניתוח (ואני רק בת 26). לצערנו, לחברה שמסביבנו כנראה אין טאקט, הם חושבים על משהו והם ישר שואלים, בלי לחשוב יותר מידי לפני. אני מבינה אותך כמה זה קשה ומעיק, אני פשוט למדתי להתעלם מזה, או לענות בציניות תשובות של "עובדים על זה", או "עוד מעט" וכאלה. תשובות קצרות שסוגרות את הנושא ולא פותחות עכשיו שיחה. לצערי, אני לא יודעת לומר לא. בנוגע לביוץ, אני לא אשת מקצוע בנושא, ואני לא יודעת מה זה אומר "שחלה פוליציסטית", אני יודעת רק ששמעתי את המושג הזה הרבה. אני יודעת לומר לך שגם לחברה טובה שלי אין ביוץ בכלל, אבל לא מזמן היא ילדה ילד שלישי... ככה שהרפואה של היום יודעת להתגבר גם על הקושי הזה. אני יודעת שזה לא מעודד לשמוע כל הזמן, ש"הכל יהיה בסדר", או "אל תחשבי על זה", או "אל תהיי בלחץ, בגלל זה את לא נקלטת", זה הרי הכל שטויות, המשפטים האלה לא באמת עוזרים. אבל שתדעי שהגעת לקבוצה הנכונה. לפני שעברתי את הניתוח הייתי בלחץ אטומי, לא הפסקתי לבכות, ולפחד, בעלי לא הבין אותי, המשפחה שלי לא הבינה, החברים, אף אחד!! הרגשתי שאני הולכת להתפוצץ. כל אחד שניסיתי לדבר איתו, ישר סגר את הנושא במשפט בסגנון של "הכל יהיה בסדר". מה שקרה בסופו של דבר, שהרגשתי שאני לא מסוגלת להתמודד עם המציאות ועם הפחדים שלי. ואז מצאתי את הפורום הזה, ופרסמתי תגובה בדיוק כמוך, הוצאתי את כל מה שישב לי על הלב ואכל אותי מבפנים. התגובות שקיבלתי פה היו מקסימות, כולן תמכו, וחיבקו, ובפעם הראשונה הבנתי שמישהו באמת באמת מבין אותי. זה מילא אותי בכוחות ובמוטיבציה להמשיך לנסות. אני עדיין לא בהריון, אבל אני אמורה החודש לעשות הזרעה שנייה. אני מציעה לך לקרוא באינטרנט קצת על הבעיה שיש לך, להבין מה זה, לדבר עם נשים שיש להן את אותה בעיה, להבין מה הרפואה מציעה, וכמובן להתייעץ עם הרופא שלך. דבר נוסף שאני מציעה לך, במידה ואין לך, זה למצוא רופא נשים טוב, חובה שיהיה מומחה פריון (חברה שלי הלכה לרופא לא מומחה פריון, שעשה לה הרבה נזק כי הוא פשוט לא ידע ולא טרח לציין את העובדה הזו בפניה), והכי חשוב שיהיה לך נוח ונעים להתייעץ איתו ולשאול אותו שאלות. הרופא שלי נתן לי את הנייד שלו ואמר לי שעל כל בעיה שיש להתקשר אליו, אם הוא לא עונה אז לסמס לו והוא יענה או יחזור אלי. זה חשוב מאוד, זה נותן הרגשת בטחון, ושלווה כזו שאת זוכה לקבל את המקסימום שיש ושמישהו מקצועי תמיד ידאג לך, את לא סתם עוד מטופלת שלו. בכל מקרה אני מאחלת לך שהטיפולים והבדיקות יסתיימו במהרה, ושתזכי לחבק גוזל קטן כמה שיותר מהר.

מאד מאד מאד מבינה לליבך ועברתי את כל מה שאת עוברת. בתור פרפקציוניסטית החיים לא תמיד קלים... יקירה, שמחה לבשר לך ששחלות פוליציסטיות אכן הן אחת הבעיות היותר קלות לפתרון ברפואה של ימינו. תחברי כמה שיותר מהר לרופא מומחה פריון, ולא רק רופא נשים שיאתר לך ביוץ. כי צריך להיות במעקב ומתן טיפול רק ע"י מומחה שמבין מה הוא עושה.. מאחלת לך שדרכך תהיה קצרה מאד מאד! נסי לשים מסננות על האזנים ולשמוע רק מה שטוב לך לשמוע! בהצלחה גדולה!!!

רציצי להגיד תודה רבה גם החודש הזרעה שניה לא הצליחה בנוסף לכל הכדורים מסביב. יש לי גם בעיות הורמונליות אבל בסוף הכל יסתדר