שבת שלום

היי בנות מרגישה צורך לשתף ....אני מרגישה ממש עייפות נפשית גדולה ופיזית בהתאם ...נעלמה לי השמחת חיים שהיתה לי בעבר תקופת החגים ממש קשה לי כל שנה כל שנה אני חושבת מתי לי יהיה תינוק שאני יוכל לשחק איתו בדשא במפגש המשפחתי בלי להרגיש רגשות עמוקים וקשים ...כל שנה אנימעודדת את עצמי שזה יגיע וממשיכה ...היום היינו במפגש משפחתי עם כל המשפחה של בעלי מלא ילדים ותינוקות ולי אין כלום ועצוב בלב ...כמה אפשר ללכת לשירותים ולהיות לבד שהבכי יעבור כדי להתחזק ?אני מש מרגישה שאין לי כוחות לא נפשיםםם גם לא פיזים אני פשוט על סף התמוטטות פזיית עייפות נוראית ...זה הלחץ של הימים לפני הבטא ואני לא יכולה יותר עם זה ...החודש עשינו שאיבה והחזרה שהיו לי בעיות בהרדמה לקח לי זמן להתואשש ואני פשוט לא מסוגלת להתחיל עוד חודש כזה אני מותשת אני שוקלת לעשות הפסקה של חודש אולי לעשות איזה טיול או נפש עם בעלי שיחזיר לי את הצבע לחיים ממש איבדתי הכל את כל התחושות והרגשות וזה מה שהכי מפחיד אותי שאני בדרכ בחורה חייכנית שאוהבת לבלות אבל זה נעלם לגמרי ...חייבת להחזיר לי את הכוחות אחרת לא יכולה להמשיך ככה אולי סופש על הבעל נופש להחזיר לנו את היחד את הכיף שלנו ולוותר על חודש טיפול כי פשוט עייפתי אני מרגישה שאני פשוט חייבת לעזור לעצמי כי אף אחד לא יעזור לי ואני חייבת להרים את עצמי !!!והקטע הוא שלעשות דברים כמ מסעדת סרטים וכאלה אני עושה אבל זה לא כמו פעם כי זה ריק לי ואני לא מרגישה את עצמי -לא יודעת איך להסביר .....תודה על ההקשבה :) רק רציתי להוציא את זה ולא היה לי עם מי לדבר אז פניתי אליכן מי שמבין אותי הכי טוב ")

היי רוני. אל תתייאשי. לי לקח חמש שנים עד שנולדה בתי הבכורה. אני כל כך שמחה שלא ?הרמתי ידיים? בסוף זה יגיע כך שאל תאמרי נואש. אני מבינה את הרגשתך אך תהיי חזקה ותראי שבסופו של דבר זה יגיע. זה חייב להגיע. מחזקת אותך ומחזיקה לך אצבעות.

כבר יותר מחודש שנמנעתי מלכתוב בפורום ואני רק קוראת מהצד, אבל הרגשתי שאני חייבת לענות לך. אני מרגישה שכל מילה שלך כאילו נכתבה עלי. עוד מעט שנתיים של ניסיונות, 4 הריונות כימיים+ הריון שהסתיים ללא דופק. עוד חג עובר ועוד מפגש, חלק מהחברות שלי כבר ילדו פעם שנייה ואני ממשיכה להגיע בידיים ריקות לכל מקום. קודם כל, מה שאת מרגישה טבעי לגמרי וחשוב שתזכרי (ואני מזכירה גם לעצמי) שזה מצב זמני. זו תקופה קשה, מבחן גדול - אבל זה יעבור. את לא יודעת מתי, את לא יודעת איך והחוסר וודאות הזה הורג, אבל בסוף יהיה טוב. ולא כי זאת קלישאה יפה, אלא כי תודה לאל מדע הרפואה כ"כ מתקדם, ככה שמספר הזוגות שנותרים ללא ילדים הוא אפסי. חוצמזה, ואני לא יודעת אם את מתחברת לזה, שיש עוד אופציות, לאו דווקא ביולוגיות. נגיע לגשר כשנגיע אליו אבל אני יודעת שאני אהיה אמא - כך או אחרת. ויהי מה. אז עמוק בפנים את אותה בחורה חייכנית ומלאת שמחת חיים, רק שעכשיו את מתמודדת עם קושי גדול, אבל רק תעצמי עיניים ותדמייני את הרגע הזה, שתשמעי את הבכי הכי מתוק בעולם בחדר הלידה, ותראי איך את חוזרת להיות מחויכת מלאת שמחת חיים כפי שהיית תמיד. לגבי ההפסקה שדיברת עליה - אני ממליצה בחום. אני אחרי טיפול IVF ראשון שהסתיים בהריון כימי ועכשיו אני בהפסקה. בלי רופאים, בלי זריקות, בלי מחשבות. אפילו לא עשיתי מעקב זקיקים החודש. זה לא מתוך ייאוש, אלא מתוך רצון לאסוף את עצמי קצת, לקיים יחסים עם בעלי מתוך רצון ולא מתוך תזמון, להעביר את הימים בלי לחכות למועד הבטא, כי אין מועד כזה. לנשום. לנוח. שנה חדשה, התחלה חדשה ובפעם הבאה שאקבל מחזור, אעלה על הסוס. זה לא מתאים לכל אחת, אבל אני ממש נהנית מזה. קראתי ספר "כמה רחוק את מוכנה ללכת", בחורה שעברה טיפולים אבל כותבת ממקום אחר ממה שקראתי בדרך כלל, היא כותבת מצחיק, קצת צוחקת על עצמה, על ההורמונים המשתוללים. בכיתי וצחקתי וזה שימח אותי והזכיר לי קצת מי אני - אותה בחורה מאושרת ושמחה שמסוגלת אפילו לצחוק על ההתמודדויות הקשות של החיים. סליחה שזה יצא כזה ארוך... אני כמו ילד קטן שאומר לדובי שלו לא לפחד ובעצם אומר את זה לעצמו. כנראה מנסה להרגיע גם את עצמי. מאחלת לך שנה שונה, מפתיעה ומרעננת לעומת זו החולפת. ולכל חברותיי בפורום, סליחה שנעלמתי, הייתי צריכה להתכרבל קצת בחושך. אוהבת את כולכן

שמחה שחזרת! כמה חכמה, כח ועצמה פנימית נשמעים ממילותיך! אין לי ספק שאת, וכולן, תגיעו לרגע המרגש והעילאי הזה של ילד בידיים. אכן, זה עניין של זמן... לו רק ידענו כמה ממנו צריך לכל אחת ואחת... שנה טובה מאושרת ומלאת בשורות על לידות מופלאות!

יקירתי, תקראי את מה שכתבת לרוני. תקראי את זה כאילו שזה נכתב אלייך. לפעמים אנחנו צריכות חיבוק מעצמנו, ולא מאף אחד אחר, והבנה מעצמנו, וסלחנות כלפני עצמנו, ורכות וקבלה לעצמנו. בדיוק כמו שאמרת- כמו ילד שמרגיע את הדובי שלו ובעצם מרגיע את עצמו. כמה שאת חכמה, יקירה. כמה שאת חכמה! ואין כמו להתכרבל קצת בחושך. זו תרופה נהדרת לתת לנפש קצת שקט ומנוחה וכירבול ורגיעה. אוהבת אותך בחזרה, המון!!! דורה.

שבוע טוב מתוקה. שמחה מאד שהוצאת את מה שעל הלב! יש לך אותנו תמיד, את יכולה להוציא ולשפוך הכל הכל הכל! תקופת החגים היא אולי הכי קשה למי שנמצאת במעגל הלא פשוט הזה שנקרא טיפולי פריון. ארצנו הנחמודת, כל כך לוחצת אפילו בלי מילים בזמן החגים. כל כך הרבה משפחתולוגיה, ארוחות משותפות, טיולים ופיקניקים, ואיך אם לא הכי הכי מצפים לעשות את כל זה עם ילדים... מאד מאד מאד קשה! זה הכי טבעי בעולם מה שאת מרגישה! גם לך מגיע כבר להשוויץ בשלך! אני חושבת שמאד כדאי לקחת פסק זמן למלא מצברים. קודם כל אני מקוה שאולי דווקא הפעם זה כן יצליח? (אני מבינה נכון שאת לפני בטא?) לכבוד השנה החדשה אולי התהפך המזל? אני גם חושבת שפסק זמן זה לא הכל. צריך לנסות לחיות חיים מלאים איך שהוא מעבר לטיפולים. ניסית להעזר גם ברפואה אלטרנטיבית? לעשות יוגה? ספורט? מסכימה איתך שסרט ומסעדות לא ימלאו את החסך. צריך הרבה מעבר. לי אישית היוגה והשחיה הצילו את המצב. נסי לחפש פעילות משמעותית מעבר לטיפול והבילוי היומיומי. מאחלת לך שנה קלה, מלאת שמחת חיים, עם המתנה הכי גדולה שתוכלי לקבל לפני ראש השנה הבא!

אני כל כך מבינה אותך ואת מה שאת אומרת. העייפות הזו שמשתלטת ונמאס כבר. נמאס לחכות, נמאס לחיות בהמתנה. וההרגשה שכל החיים שלך בעצם בהמתנה, ולא רק נקודתית- מחכים להריון ולתינוק ולהיות משפחה, אלא הכל הכל בהמתנה, כל החיים מחכים כשאת עסוקה בטיפולים הללו. שסוחטים את הגוף אבל, בעיקר, סוחטים את הנשמה. ואני חושבת שהפסקה היא רעיון נהדר. ממש ממש נהדר! זוכרת שעשיתי בעצמי הפסקה. ממש ארוכה, של חצי שנה. היה לי מאד קשה לחזור, ובכל זאת חזרתי, ובסוף גם הצלחתי. אז כן, תכנני תוכניות. זה כל כך חשוב לתכנן לך תוכניות, שיהיו לך דברים שאת רוצה לעשות. עוד דברים בחיים חוץ מטיפולים. ותפני את עצמך לזה, כי הטיפולים הללו משתלטים על כל אספקט בחיים לפעמים, אבל, בזמן שאת מתכננת, אני כל כך מקווה שהגוף שלך כבר מתכנן לך את המתנה הכי ניפלאה שתוכלי לקבל השנה- את ההריון הנכון, שיחזיק ויסתיים בלידה במועדה ובתינוק או תינוקת בריא/ה ושהשנה תתחילי את המסע המרגש של היותך אמא. ואת יודעת מה אומרים- האדם מתכנן תוכניות והקב"ה צוחק. אז בואי תתכנני תוכניות של הפסקה, ובעזרת השם, דווקא עכשיו הוא יחליט לחייך אלייך. אמן, אמן, אמן! דורה.

תודה רבה אתן ממש מקסימות ומעודדות המון המון תודה אני אנסה לצאת מהדכאון הזה איכשהוא ולהציל את עצמי כי אין ברירה ומאחלת לכולן שנה טובה ופוריה שכל משאלות ליבנו יתגשמו אמן במהרה !!!! שנה של נחת שלווה רוגע ללא מחשבות וריצות ודקירות שנה טובה ומבורכת בכל טוב המון תודה שבוע טוב

זה מה שעצבן / דכא/ העציב... אותי כל פעם מחדש. תמיד ידעתי שזה יבוא בסוף אבל לא ידעתי מתי.... ובעוד אני סופרת ימים וחודשים החיים עברו לידי ועוד חברה בהריון והנה כבר ילדה .. והנה הריון נוסף ואני עדין בתהליך... ועוד חודש ועוד חג ועוד שנה עברה ... אבל יקירתי- בסוף לכולנו יהיה סוף שמח!!!! והנה היום אני כבר בשבוע 34 לא מאמינה שאוטוטו אני אחבוק את החלום שלי!!! אני יודעת שאנחנו צריכות כוחות על להתמודד עם זה חודש בחודשו אבל אנחנו לא נוותר- במלחמה הזאת אנחנו יוצאות מנצחות עם ילד בזרועותנו!!! אם את מרגישה שאת צריכה הפסקה - קחי אותה... תנקי את הגוף והנפש ותבואי בעוד חודש/ חודשיים עם כוחות חדשים למלחמה האישית שלך כי אני בטוחה שתנצחי אותה בקרוב! שתהיה שנה טובה ופוריה, שנה של הגשמת חלומות.

ורוני, כמו שנועה כתבה לך, את רק במתח של לפני הבטא וזה מתח ברור,אבל חכי, אולי יגיעו תשובות טובות ומפתיעות. מחזיקות לך חזק חזק אצבעות

תודה על העידוד והתמיכה אתמול היו לי כאבי בטן תחתונה כמו לפני מחזור והיום כאבי צד ימין כמו שכל חודש יש לי וזה פשוט הורג אותי מבפנים ובעלי כל כך אופטימי ובטוח שאני אגיד לו שיש הריון הוא כזה חמוד אבל כגודל הציפיה גודל האכזבה ולא רוצה לאכזב אותו שוב....אז אני רומזת לו שכואבת לי הבטן אבל אוף זה מעצבן אותי כל הסימנים הללו וזה מוירד לי את המצב רוח ממש ברמות ....ומחכה כבר שיעברו הימים האלו אוףףףףףףףףףףףףףף המון המון תודה לכן זה מעודד לשמוע שהטיפולים מתישהוא מצליחים ומקווה שיגיע גם אלי הנס משמיים הזה !!!!ולכל הבנות המקסימות !!!!

קודם כל שנה טובה ואני מתנצלת שרק עכשיו אני עונה לך.האמת שקראתי את תגובתך מס' פעמים והיא כל כך מרגשת. אני חושבת שהיטבת להביע את כל מה שכל אחת ואחת מאיתנו מרגישה. אכן תקופת החגים היא קשה, בעיקר אצלינו היהודים, שגם ככה מתייחסים לכל נושא הפריון בצורה מאוד משמעותית. אנחנו חברה שאם אין לך ילדים, אז משהו כבר לא תקין, ואז באות הנשמות הטובות וחייבות לעשות לנו אולטרסאונד לשחלות. אני מצטערת שאני נשמעת צינית, אבל זה פשוט מרתיח אותי. כל החטטנות הזו והמבטים של האנשים, גורמים לנו להרגשה הזו שאת מתארת אותה בצורה כל כך נכונה. לגבי חודש הפסקה: קחי את הזמן שלך לאגור כוחות, לעשות דברים שאינם קשורים לנושא, תעשי דברים שרצית לעשותם ולא יצא. משהו לנפש, משהו שהוא מעבר להליכה לסרטים או הצגות. שמחת החיים שלך לא נעלמה, היא פשוט "קצת" התעייפה והיא מאותת לך שהיא רוצה לנוח ואחרי זה היא תחזור בגדול. אל תדאגי היא לא נעלמה. אני בטוחה שגם כאשר כתבת את המילים המרגשות האלו, כתבת אותם יחד עם חיוך. היטיבה לכתוב זאת דניאלה המקסימה שאני חושבת שזו אחת התגובות הכי המרגשות שבהן נתקלתי כאן בפורום. אני בטוחה ומאמינה בכל ליבי שאת תהיי אמא. ולא סתם אמא אלא אמא מדהימה, לתינוק/ת ומי יודע אולי ל-2 :-) מתוקים וכמובן כמובן חייכנים ומלאי חיים כמוך. אני חושבת שאת בדרך הנכונה, קחי את הזמן ואם את מרגישה שאת צריכה פסק זמן - עשי זאת ונצלי זאת לפעילויות שאת אוהבת. ואני אסיים בשורה מהשיר של גלי עטרי: "תעשי רק מה שאת אוהבת, תעשי רק מה שאת חושבת". וכן את "חזקה מהרוח". מה לעשות שוב שיר של גלי עטרי. מאחלת לך מכל הלב שהשנה זו תהיה השנה שלך, שתזכי להריון תקין ומשעמם מחבקת אותך חזק חזק :-)))))

תודה לכל הבנות על העידוד אתן מקסימות היום 12 יום מההחזרה של העוברים בטא 14 מה זה אומר ? זה לא וודאי ...אני יודעת שזה ממש נמוך אוף לא אוהבת להיות בחוסר וודאות שכזה ... לפני 11 ימים לקחתי אוביטרל האם זה שאריות .? חודש שעבר אחרי 7 ימים כבר נכלם לי האובביטרל מהגוף ....מה קורה פה ? נאמר לי מאסותא להמיך מחר את התמיכה וביום חמשייש שוב בדיקה אני ממש ממש אשתגע עד אז לא מסוגלת לחוסר וודאות הזה ... האם יש פה סיכוי להריון בכלל ? תודה תודה ושוב תודה