מנסה למרות הרייטינג הנמוך...
דיון מתוך פורום פוריות חברתי - תמיכה
שבת שלום בנות. בטח כבר נמאס לכן להסביר בנושא... אז רק אם למישהי יש עוד קצת כוח... (תזכורת: בת 33 מנסה להרות בשנית, אחרי 3 הזרעות, מתחילה טיפול IVF ראשון, מזריקה דקא כבר 5 ימים) קוראת המון בנושא אבל אין כמו ניסיון אישי של מישהי שכבר עברה. אז ככה.. לגבי השאיבה, הבנתי כבר שזה תהליך קצר בהרדמה מלאה, הרחם שלי קידמי ומתכופף בקושי (כך לפחות ציין הרופא שעשה לי צילום רחם ואכן הבדיקה כאבה מאוד), הבנתי שבתהליך השאיבה מחדירים מחט לנרתיק, האם באמת לא מרגישים כלום? האם זו הרדמה מלאה ממש כמו בניתוח או רק טשטוש? לגבי ההחזרה - כמה עוברים בד"כ מחזירים? קראתי שלאישה בגילי עם בעיית פוריות על רקע לא מוסבר לא מחזירים יותר מ-2 עוברים. מצד אחד זה נשמע לי הגיוני - כדי למנוע הריון מרובה עוברים, מצד שני - זה קצת מקטין את הסיכוי - לא? אשמח לשמוע אם היו הצלחות בהחזרה של 1-2 עוברים. ועכשיו שאלה רוחנית .:-) לאלו מכן שכמוני לא מצליחות להרות על רקע לא מוסבר (כי כשיש בעיה ידועה, הדילמה שלי כמובן לא רלוונטית) - האם יש לכן את התחושה שאתן "מתעסקות" עם הטבע? יש לי ילד אחד מהריון ספונטאני אבל עכשיו אנו מנסים להרות כבר שנה פלוס ללא הצלחה, אישית אני לא מאמינה גדולה בכלום...אבל כל הזמן אופפת אותי התחושה שאני מתעסקת / מחבלת/ מרמה את הטבע והמניפולציה הזו מפחידה אותי. מעין תחושה של שיבוש הדברים שאמורים לקרות מבלי לדעת מה יהיו ההשלכות של ההתערבות הזו. האם יש כאן עוד מישהי שחשה כמוני? תודה מראש לכל המגיבות
היי O.K אתחיל מהסוף, גם אני לא מוסברת. הרגשה של התעסקות עם הטבע מעולם לא היתה לי- אחרי זמן רב של נסיונות ללא הצלחה (שנה של נסיונות טבעיים ועוד שנה של טיפולים בינהם שתי הזרעות ושלוש הפריות כושלות) אני מרגישה שהטבע צריך עזרה. יש בי בעיקר מחשבות של אולי פשוט צריך לתת לזמן לעשות את שלו ובכל זאת להמשיך ולנסות טבעי אבל מצד שני אני כל כך רוצה את זה ואף אחד לא מבטיח לי מתי ואיך זה יקרה, טבעי או בטיפולים... אז מנסים הכל בתקווה לקצר את הזמן עד להגשמת החלום. אני מכירה נשים רבות, מוסברות ולא מוסברות שנכנסו להריון מהחזרה של 2 עוברים וגם החזרה של עובר אחד. יש כאן גם בפורום שהחזירו יותר ואכן נקלטו 3 ו-4 עוברים ואז יש צורך בדילול. אז אני בעד החזרה של 2. ההרדמה ב- IVF היא הרדמה מלאה. לא תרגישי כלום. בדר"כ יש מעט כאבים אחרי השאיבה. תדאגי לשתות הרבה ולנוח. שיהיה המון המון בהצלחה!!
תודה לך! אני מאוד מבינה את מה שכתבת בפיסקה השנייה לגבי הרצון העז לתת לזמן לעשות את שלו באופן טיבעי אבל בגלל חוסר ההצלחה וחוסר הוודאות - לנסות לקצר את הזמן באמצעות טיפולים. לי אישית קשה עם חוסר הוודאות לגבי הסיבה שבגללה אנחנו לא מצליחים להרות. אני מרגישה שאם אין סיבה ידועה (כי כל הבדיקות תקינות גם שלי וגם של בעלי ויש לנו כבר ילד מהריון ספונטאני) - אז למה זה לא הולך הפעם? ואולי נכנסו לעולם הטיפולים מהר מידי מבלי לתת עוד קצת צ'אנס להליך הטבעי. מצד שני, אני כ"כ רוצה את זה כאן ועכשיו, וכפי שאמרת - אף אחד לא מבטיח לך מתי זה יקרה, ואולי בכלל כן יש לי בעיה שלא עולים עליה - אז אולי זאת לא היתה טעות להתחיל כבר עכשיו. אני כבר בתוך התהליך, ולא מתחרטת לרגע. ממוקדת ומסורה להתהליך לכל אורכו ולמטרה הסופית. אבל לא מצליחה להשתחרר מתחושת "ההתעסקות" עם הטבע וההשלכות לכך. תודה רבה לך על השיתוף והאינפורמציה
כן, בשאיבה את בהרדמה מלאה, לזמן קצר, ולא מרגישה כלום. לכל עובר מוחזר יש סיכויים סטטיסטיים של 20%-25%, תלוי בגילך ובבעייה, ובעוד דברים שונים. בגדול אז אומרים כ- 22%. לכן להחזרה של שנים יש פחות סיכויי השרשה מאשר להחזרה של שלושה אבל, כמו שאת יודעת, הסטטיסטיקה תקפה לכל עובר, כך שיש פה בעייה ולכן מחזירים שניים ואם אחרי פעמיים שלוש לא הולך עם שניים ינסו להחזיר יותר. וכל זה תוך כדי דיון שלך ושל הרופא על העניין כמובן. גם אני הייתי לא מוסברת לתקופה ארוכה, (אחר כך מצאו את הסיבה) ולא, לא הרגשתי שאני מרמה את הטבע. כן הרגשתי שאולי היקום מעניש אותי על הגאווה הגדולה כל כך שחשתי בהריון הראשון שלי (שהיה ספונטאני בדיוק כמו שלך) ועל ההתנשאות שהרגשתי מעל כל העולם. אני בהריון!!!!! לקח לי זמן להבין שאני לא נענשת על כלום. שאין פה עונש ואין פה עניין של צדק ומשפט. שוב יש פה סטטיסטיקה מחורבנת וזהו. או.קילי, זה שאתם לא מוסברים לא אומר שאין לכם בעייה. זה אומר שהרפואה עכשיו לא יודעת לאבחן את הבעייה שלכם. אבל עובדה שיש בעייה כי אתם לא מצליחים "לשחזר את ההצלחה" ולהקלט להריון באופן ספונטאני. ולכן, הרפואה היום אולי לא יודעת לאתר את הבעייה אבל יודעת לתת את הפתרונות. אז לא, לדעתי את לא מרמה את הטבע. לדעתי את עושה את כל מה שאת יכולה כדי ללדת עוד ילד/ה/ים בריא/ה/ים ולהיות משפחה גדולה יותר ומאושרת ולממש את הצורך שלך להיות אמא לעוד ילדים. יש באמת מצבים בהם יש בעיות פוריות שהפתרון הוא במאת האחוזים התערבות בהחלטות של הטבע. אבל תיקון טעויות? למה לא? אם יש לך בעייה רפואית לא תלכי לרופא? ברור שתלכי ולא תחשבי לרגע שאת מרמה את הטבע. אותו הדבר במצב שלך, רק שהבעייה הרפואית לא ידועה. אני מקווה שאני לא חגה במעגלים פה וחוזרת על עצמי שוב ושוב בנוסחים שונים. היו לי כמה הסחות דעת וקצת ברח לי הריכוז לפעמים. שבוע מקסים! כיף לראות אותך פה איתנו.
הרגשתי שמלמדים אותי לקח, של צניעות.
לגבי שאלתך על ההתעסקות עם הטבע...לפני ששאלתי תיארתי לעצמי שאין עם זה כל בעיה לנסות כל דרך אפשרית להיות הורים, אך אציין כי המחשבה עברהלי בראש ולא הייתי בטוחה במאת האחוזים, ביקרתי אצל רבנית ביום חמישי האחרון ושאלתי אותה האם יש בעיה מבחינת הדת לעשות טיפולים והיא אמרה שלא- ושזה מותר. אז עכשיו אני רגועה יותר, וכמו שאמרתי קודם הרצון העז להביא ילדים לעולם בכל דרך אפשרית אין בו כל כוונה לא חיובית זה הרצון הכי טהור ונקי עלי אדמות אז אין ממה לחשוש, הרי גם כשטיפולים מצליחים- בעזרת השם הם מצליחים בזכות הרופאים שהינם שליחיו של הקדוש ברוך הוא וההצלחה היא בזכותו. בהצלחה מתוקה!
קראתי כל אחת ואחת מכן בשקיקה. תודה על התגובות, הקלתן עלי את הקבלה וההכלה. גם אני מרגישה שזהו איזשהו סוג של תיקון. אמנם ציינתי בעבר שאני לא מאמינה גדולה בכלום אבל אני כן מאמינה באיזון בחיים ואני מרגישה שאני עוברת "חינוך מחדש". התחברתי מאוד לכל מה שרשמתן, במיוחד לתחושה שהיקום "מעניש" אותי על התנשאות ועל כך שעד היום הכל הסתדר לי בחיים כפי שרציתי ואם לא אז תמיד ידעתי איך לגרום לכך לקרות ועכשיו אני לומדת איך זה לא לקבל את מה שאני רוצה "כאן ועכשיו" ואת חוסר היכולת להשפיע על תהליכים שקורים. אין ספק שזהו שיעור לחיים בסבלנות ובצניעות. גם אני מאוד מפחדת מההתערבות הזאת בטבע ומקווה שהרופאים שתופסים עכשיו את תפקיד אלוהים והטבע בחיי - יצליחו בתפקידם :-))) שוב, תודה רבה לכולכן על הקדשת הזמן לקריאה ותגובה והשיתוף בחוויות